בהחלטה נכתב כי "בית המשפט הגבוה לצדק לפיה לא מצא עילה להתערב בהחלטה או בפעולה מנהלית משום שאינה חורגת ממתחם הסבירות, אין בה בהכרח כדי לשלול את זכותו של מי שנפגע מאותו מעשה לתבוע פיצוי בגינו. עוד נדחתה הטענה כי מתווה הגז מונע הגשת תובענה ייצוגית בעילה של גביית מחיר מופרז".
עוד נכתב כי "העותרים התכוונו בפנייתם למאגר הגז "תמר", כאשר ההסכם שנחתם בין חברת החשמל למחזיקות נובל אנרג'י ואבנר חיפושי נפט, הוא ל-15 שנים ובו היה היקף מינימלי בו התחייבה חברת החשמל לרכוש גז, דבר אשר הגיע למימדים של עשרות מיליארדי שקלים ועזר להשלים את הסגירה הפיננסית".
"לאחר העברת ההסכם לרשות החשמל ולממונה על ההגבלים העסקיים, אשר נתנו את חוות דעתם וביקשו להכניס תיקונים, אישרה את ההסכם גם ממשלת ישראל. העותרים טוענים כי מחיר הגז אשר אותו גובות החברות עומדות על מחיר גבוה מדי, וכי הסכום אמור לעמוד על 2.34 ש"ח ליחידת חום (מדובר על פחות ממחצית המחיר שנקבע בהסכם). העותרים גם מבקשים כי יתקיים החזר לצרכני חברת החשמל בזכות זה".
החברות טענו כי לא ניתן לערוך בעניין מחיר הגז ביקורת שיפוטית נוספת על זו שנערכה בבג"ץ מתווה הגז, וכי בית המשפט המחוזי שגה בקובעו כי אין
קשר בין הקביעות בבג"ץ מתווה הגז לבין ההליך האזרחי דנן. לטענתן, משקבע בג"ץ כי החלטה רגולטורית הינה חוקית וסבירה לא ניתן לבחון מחדש את תוקפה של אותה אסדרה בדרך של תובענה ייצוגית.
טענה נוספת שהעלו המבקשות היא כי בבג"ץ מתווה הגז נקבע מפורשות שלא ניתן להפריד בין רכיבי המתווה וכי ביטול של מרכיב אחד יביא לקריסת המתווה
כולו, ומטעם זה בג"ץ אף הורה על ביטול המתווה כולו לאחר שהגיע למסקנה כי פסקת היציבות נקבעה בו בחוסר סמכות ודינה להתבטל. בית המשפט, כאמור דחה את הבקשה ובקרוב יתקיים דיון בנושא. מדובר בתביעה ייצוגית בהיקף של 40-50 מיליארד שקלים.
התרעות פיקוד העורף