"אמון המשקיעים בבורסה גדל": שמואל האוזר בראיון מיוחד

יו"ר רשות ניירות ערך חושף כי "נפרסם בקרוב את המלצתנו בתיק חקירת בזק", ומוסיף בהקשר של שכר הבכירים: "הלכו רחוק מדי, אני מתנגד להרחבתו לגבי כל החברות"

יהודה שרוני צילום: ראובן קסטרו
שמואל האוזר
שמואל האוזר | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
3
גלריה

כששמואל האוזר נכנס לתפקידו כיו"ר רשות ניירות ערך במאי 2011, אף אחד לא ידע איזה סוג של יו"ר עומד שוק ההון לקבל. האם מדובר בדגם של אליעזר שילוני, יו"ר הרשות המיתולוגי שהפציץ בחקירות בומבסטיות מתוקשרות? או שמא ביו"ר בסגנון אריה מינטקביץ, שהחליף את שילוני וניצל את קשריו המעולים כיועץ המשפטי לשעבר באוצר, העלה את הרשות על המפה בזכות תקציבי עתק והעצים את כוחה יותר מכל אחד אחר?

חוק ניירות ערך מגדיר את תפקידה העיקרי של הרשות כהגנה על ציבור המשקיעים. מטרה זו נמתחה בעידן האוזר לאזורי נוחות נוספים, כמו הנפקת מכשירים פיננסיים ופיקוח, הפרטת הבורסה לניירות ערך, הידוק הפיקוח על רואי חשבון (כולל הנפקת תקנים חשבונאיים) ועוד. הוא מקדם חקירות כפי שאיש מקודמיו לא עשה, בלי לתת לאף אחד מה שהוא מגדיר "הנחות סלב". את אנשי מחלקת החקירות הוא מכנה "המסתערבים של שוק ההון".

לצד החקירות, הוא אחד הבודדים שהזהירו בזמן אמת מגל החקיקה הפופוליסטי ומההתערבות הרגולטורית בעקבות המחאה החברתית, שפרצה חודשיים לאחר מינויו. החקיקה הביאה לחמש שנות בצורת בורסאית ולבריחת המשקיעים. בעקבות כך הוא גיבש "מפת דרכים" לסדרת הקלות. היוזמה לוותר לחברות בורסאיות קטנות ובינוניות על פרסום דוחות רבעוניים היא אחת מהן. רק מתחילת 2017, עם או ללא קשר למינוי איתי בן זאב למנכ"ל הבורסה החדש, ניכרים סימני התאוששות.

בפעילותו זוכה האוזר לאמון שר האוצר משה כחלון, שלפני שנה וחצי האריך את כהונתו בשלוש שנים נוספות. חוץ ממנו הוא זוכה לפרגון מיו"ר ועדת הכספים משה גפני, שעובד איתו צמוד. שר הכלכלה אלי כהן אומר עליו: "האוזר מקבל את הכותרות והחשיפה בעיקר בגלל החקירות הרועשות שהוא מנהל. אבל לא נותנים לו מספיק קרדיט על הצעדים שהוא מוביל להורדת נטל הרגולציה, כמו בוויתור על הצורך בפרסום דוחות ובהקלות נוספות".

אבל הפעילות אינה תמיד חפה מביקורת. יש טענות על עודף הפעלתנות בתחומי החקירות, אלא שזו נהדפת על ידו מיידית: "אני מאמין שהתפקיד שלנו הוא לעורר את אמון המשקיעים ולחזק אותו. המדיניות שלנו היא של צדיק וטוב לו - רשע ורע לו. כשמפרים את החוק תמיד נהיה שם. נמשיך במלוא המרץ בפעילות האכיפה בשוק ההון כדי להפחית את רמת הסיכון בהשקעות בבורסה".

כדי להנגיש את שוק ההון ולהפוך את עולם הפיננסים הסיני לעברית מדוברת ומקורית, האוזר מרבה לשלוף ביטויים מהשגרה היומיומית. ארסנל הביטויים כולל "הנחות סלב", "מפת דרכים" ו"הודנה רגולטורית". מילון האוזר למונחי שוק ההון כולל גם את השימוש בביטויים "יהלומי הדמים", "אתרוגים יש רק בסוכות", "סל קליטה" ועוד. לדוגמה, הביטוי "יהלומי דמים" (שמקורו בדרך הפלילית והלא מוסרית שבה נחצבים ונסחרים היהלומים) מתייחס לפעילות חברות האלגו טריידינג, הדומות יותר לחברות הימורים מאשר חברות לניהול תיקי השקעות. האוזר אינו מאכזב ומעדכן בהתאם להתפתחויות בשטח את ארסנל הביטויים.

הבורסה לניירות ערך. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
הבורסה לניירות ערך. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90 | הבורסה לניירות ערך. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

"הנתונים מראים שמחזורי המסחר מתחילת 2017 גדלו ביותר מ־20%, מספר ההנפקות הראשוניות הכפיל את עצמו, ואני יכול לבשר לך שבצנרת נמצאות חברות גדולות שמאוד מעוניינות לחזור ולהנפיק בבורסה. כל אלה הם מנועי צמיחה עבור המשק ומקומות תעסוקה נוספים. מהלכי האכיפה הנחרצים מגדילים את אמון המשקיעים, וההקלות הרגולטוריות מעודדות את החזרה לבורסה".

"כפי שכבר הודענו לבית המשפט, החקירה בפרשת בזק תושלם בקרוב ותועבר לפרקליטות. מדובר בתהליך חקירה מהיר. אף על פי שמדובר בחקירה סופר מורכבת, לחוקרי הרשות יש אמצעים טכנולוגיים מתקדמים. כיוון שזהו תיק בעל עניין מהותי לציבור, נבקש את היתר היועץ המשפטי לפרסם את המלצתנו, שכעת איני יכול לומר אותה. אנחנו מקפידים על ההוראות ועל כבודם של הנחקרים".

בזק. "נפרסם בקרוב את המלצתנו בתיק". צילום: יהונתן שאול
בזק. "נפרסם בקרוב את המלצתנו בתיק". צילום: יהונתן שאול | בזק. "נפרסם בקרוב את המלצתנו בתיק". צילום: יהונתן שאול

לפני שלוש שנים וחצי יזם יו"ר רשות ני"ע את מה שזכה לכינוי "מפת הדרכים". בשיאה של התייבשות הבורסה ובריחת המשקיעים הוא הציע חבילת סיוע והקלות רגולטוריות חריגות, שנועדו לשקם את אמון המשקיעים ולהחזירם בהדרגה לאולמות המסחר. "בשנים האחרונות יישמנו את כל מה שהתחייבנו לו, ואני מקווה שהתוצאות ניכרות בשטח", אומר האוזר.

מפת הדרכים כוללת הקלות לחברות טכנולוגיה המעוניינות להירשם למסחר בבורסה. כיום הן פונות לבורסות בחו"ל, וישראל מאבדת פוטנציאל של צמיחה ויצירת מקומות עבודה. לחברות זרות ניתנות הקלות בדיווחים באנגלית, הטבות מס ואפשרות לביצוע אנליזת ניירות ערך. במסגרת ההקלות הופעל מנגנון המכונה ג'ובס אקט (בנוסח ישראלי), המעניק סל קליטה פיננסי לחברות המנפיקות לראשונה את מניותיהן. לחברות קטנות שכבר גייסו הון במניות ניתנו הקלות חשבונאיות דרך ויתור על דוחות רבעוניים וויתור על ועדת מאזן. לוח הזמנים לחברות שביקשו לגייס הון באג"ח בתשקיף מדף קוצר.

הציבור הרחב פותה לחזור לבורסה באמצעות הקלות לקרנות נאמנות, הפחתת עמלות ההפצה והפעלת מערכת הצבעות באינטרנט, המקילה על ההשתתפות באסיפות הכלליות. "אנחנו היחידים בעולם המפעילים מערכת הצבעות כזאת, ובורסות זרות מגלות עניין ביישום מערכות דומות כאלה אצלן", אומר יו"ר הרשות בגאווה בלתי מוסתרת.

תגיות:
בורסה
/
שמואל האוזר
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף