מבקר המדינה, יוסף שפירא מותח ביקורת נוקבת על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, לנוכח הפיקוח הלקוי על בביטוח הסיעודי הקבוצתי.


"אף שהעלייה בתוחלת החיים והשיפור בטכנולוגיות הרפואיות נושאים עימם ברכה רבה, הרי שיש בצידם גידול ניכר הן בהסתברות להגיע במהלך החיים למצב של סיעודי והן בסך הוצאות הקיום הנדרשות למצב כזה", מתריע שפירא - "לנוכח זאת, נדרשת היערכות אישית וציבורית לסוגיות ויש לשים את הדגש על הצורך בתכנון כלכלי ארוך טווח".



שפירא קובע עוד כי חלק מהנזקקים הסיעודיים ובמיוחד הקשישים שבהם, שייכים לקבוצות החלשת ביותר בחברה, הן בשל מצבם הכלכלי והן בשל מצבם הקוגניטיבי. "ההגנה על זכויות האדם בישראל ובראשן השמירה על כבוד האדם, מחייבת את כל רשויות השלטון בישראל לדאוג לקשישים כי יפעלו תוך ראייה לעתיד ובפרט לטווח הארוך", הוא מציין וקובע אגף שוק ההון ביצע את עבודת המטה בנושא הביטוחים הסיעודים הקבוצתיים רק לאחר שאישר למכור אותם. בפועל קיים פער ניכר בין האופן שבו חלק מציבור המבוטחים הבין את מהות הביטוח הסיעודי הקבוצתי לבין מאפייני פוליסות הביטוח הסיעודי הקבוצתי שאושרו".



בדו"ח מומלץ שאגף שוק ההון יפעל בשיטתיות לאיסוף ולפרסום של מידע רלוונטי לציבור בתחום הביטוח הסיעודי ובפרט מידע בדבר תוחלת החיים של אדם שנקלע למצב סיעודי בהתאם לגיל שבו הפך לסיעודי. "בפרסום הנתונים יש כדי לסייע לציבור לקבל החלטה בדבר הצטרפות לביטוח סיעודי והפרסומים עשויים להביא תועלת לגורמים נוספים המעורבים בתכנון הטיפול בקשישים בישראל", הוא מסביר, "על אגף שוק ההון לשוב ולבחון את הכבדת נטל תשלום הפרמיה לביטוח הסיעודי על מבוטחי קופות החולים, כדי לממן את תוספת הסיכון שמקורה בהצטרפותם של חלק מהמבוטחים לשעבר בפוליסות הביטוח הקבוצתיות והמסחריות".


"עיכובים באימוץ תקנים בינלאומיים"


בדו"ח מבקר המדינה על הליכי התקינה בישראל נמתחת ביקורת נוקבת על ההתנהלות של משרד הכלכלה ומכון התקנים. במדינה מתוקנת הליך התקינה הוא חיוני מאוד. מתוקף החוק מכון התקנים מנהל את תהליך התקינה מהבחינה המקצועית והטכנית. למכון יש השפעה רבה על קביעת מדיניות התקינה ותוכן התקנים ועל הבדיקות שיערכו המעבדות הבודקות את העמידה בתקן", מציינים מחברי הדו"ח.



"חמש שנים חלפו מאז קבעה ועדת טרכטנברג, כי לחסמי אסדרה בתחום התקינה יש השפעה ניכרת על יוקר המחיה ומאז התקבלה החלטת ממשלה על החלפת תקנים ישראליים בתקנים בינלאומיים, אך משרד הכלכלה והמכון טרם בחנו את הצורך בשינוים לאומיים שנעשו בחלק נגד מהתקנים הישראלים", מתריעים מחברי הדו"ח. 
"עיכובים באימוץ תקנים בינלאומיים והקצב האיטי שבו שינויי תקנים נבחנים ומאומצים מחייבים את משרד הכלכלה לבחון את תהליך התקינה כולו. אימוץ תקנים בינלאומיים אמור לתרום להקלת הנטל הכלכלי המוטל על הזחרים באמצעות עידוד התחרות, לרובת ממקורות יבוא, הפחתת הבירוקרטיה והגברת הסחר בין ישראל לעולם".
הדו"ח גם מתריע על ליקויים בפיקוח על איכות הבטון. מהביקורת עלה, כי בשנים 2012-2016 נמצא, כי בכל רבעון כ-10% מכלל מפעלי הבטון נכשלו בבדיקה הראשונה של התאמת הבטון לדרישות התקן. "אין פיקוח שוטף שמוודא שהמעבדות נטלו בדיקות בטון במועד, באופן ובמועד שנקבעו בתקן", מציינים מחברי הדו"ח.

יו"ר שדולת הגמלאים וחבר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ איציק שמולי, מסר בתגובה למסקנות דוח מבקר המדינה, בנושא הביטוח הסיעודי הקבוצתי, כי "דוח המבקר מאשרר את מה שאנחנו צועקים כבר שלוש שנים - פוליסות הסיעוד הקבוצתי הן מגה-הונאה שבוצעה ע"י חברות הביטוח ברישיון של המדינה. הרגולטור כשל באופן חמור בתפקידו בהגנה על הציבור והקריב בצורה מופקרת מבוטחים חלשים לטובת הרווחים של חברות הביטוח. למרבה הצער החלק הרע עוד לפנינו כשבחודש הבא עלולים כ-800 אלף ישראלים נוספים להיזרק בבת אחת מהפוליסות ולהיוותר חשופים; לא נאפשר לזה לקרות".