“ח"כ כבל העלה את הנושא ורציתי לעשות כבוד גם לאמי טובה ברטוב", אמרה לי לאחר מכן, “אני רואה איך אמא בת ה־81 למדה להשתמש באפליקציה אחרי שהורדתי לה אותה. היא אמרה לי מיד: ‘זה ממש לא מסובך. וחוץ מזה אני כבר מנהלת את החשבונות ולא אבא'. כלומר יש גם עצמאות כלכלית, והיא ממש נהנית ממנה. גם עזרתי לה להוריד את אפליקציית תשלומים והיא מאוד התלהבה".
“גם ברור לי שלאזרחים ותיקים השינויים קשים לעיכול. לפני שבועיים השתתפתי בכנס הסתדרות הגמלאים עם מאה מנציגי ההסתדרות ושוחחתי איתם על השינוי בבנקים. הם שיקפו עבורי את הקשיים ודיברנו על פתרונות גם לצעירים וגם ללקוחות מבוגרים. אבל עדיין זאת אחריות שלנו כחברה לעזור לצרכנים הוותיקים להסתגל לסביבה המשתנה".
אין זו הפעם הראשונה שהמפקחת על הבנקים ניצבת בקו האש. טענו נגדה שהיא הסנגורית הראשית על הבנקאים על חשבון האינטרסים הצרכניים. הטיחו בה שהיא פוגעת בתחרות בכך שהיא מאשרת את מיזוג בנק אגוד עם בנק המזרחי. האשימו אותה בעצימת עין בפרשת האשראי לטייקונים.
מתקפת האיומים הגיעה השבוע לשיאה כאשר יו"ר ועדת הכספים משה גפני איים שקיימת סכנה להפרדת הפיקוח על הבנקים מבנק ישראל. לטענתו, בר דואגת יותר מדי לבנקים. כל אלה והאשמות נוספות מוטחות אף על פי שהמפקחת מכהנת כשנתיים בתפקיד.
בר הגיעה לבנק ישראל מבנק לאומי, מה שהוסיף לסנטימנט השלילי כלפיה. למרות הביקורת, היא הוכיחה את עצמה כעניינית, אך גם ככזו שאינה חוששת להשיב אש.
השבוע האחרון, כאמור, היה מאתגר ומלחיץ במיוחד. זה לא היה עניין של מה בכך להשיב ללא היסוס על כל השאלות בראיון בלעדי שהעניקה.
“גם הטענה שאני שומרת רק על הבנקים אינה נכונה. כל העובדים בפיקוח עוסקים בשמירה על פיקדונות הציבור, כדי שהבנקים לא יפשטו רגל. בעולם עם שינויי סביבה וטכנולוגיה קיצוניים אנחנו, באמצעות הדרישות מהבנקים, עוזרים לבנות את הגשר".
“אני חושבת שהחקיקה בשנתיים האחרונות בנושא בנקאות היא דרמטית, וצריך לתת לנו, הרגולטורים - כולל באוצר וברשות שוק ההון - לעבוד וליישם את ההתחייבויות להסרת חסמים וחיזוק התחרות. צריך לתת לנו זמן לעכל את כל השינויים. לשמחתי, היו כמה הצעות חוק שנדונו ולא אושרו. שר האוצר משה כחלון עובד בשיתוף פעולה איתנו. הגישה שלנו היא שאין מקום לרגולציה ולחקיקה נוספת וצריך לאפשר להתניע את המהלכים הקיימים. למרות זאת, כשפונים אלינו, אנחנו בוחנים כל פנייה לגופו של עניין. הפנייה של ח"כ רועי פולקמן בנושא הארכת משך שמירת הריבית ללקוח נענתה בחיוב. אבל בנושא ה'גרייס' למאחרים בתשלומי משכנתה שפוטרו מהעבודה, ח"כ פולקמן הקשיב, ואני מקווה שההצעה לא תעבור כפי שהיא. לחלק ממהלכי החקיקה יש משמעותיות שעלולה לפגוע בציבור הלקוחות. הח"כים חייבים להבין שלפיקוח יש יותר הבנה בנושאים בנקאיים מקצועיים".
“כאמור, האופן שבו האשראי ניתן כיום השתנה דרמטית, ויש משקל רב יותר לניתוח המצב הכלכלי של הלווה והרבה פחות לאיש ולמוניטין שלו. עסקות אשראי בהיקפים גדולים וברמת מינוף גבוהה ניתנות כיום הרבה פחות. בכל מקרה, כשנותנים אשראי, צריך להבין שיש סיכונים שמתממשים ושתמיד יהיו חברות שיגיעו לכשלי אשראי מסיבות עסקיות. יש לציין שנתוני הבנקאות הישראלית מראים כי הפסדי האשראי אצלנו נמוכים דרמטית ביחס לעולם".
“בפיקוח על הבנקים ניתחנו לעומק את בקשת המיזוג והצגנו את עמדתנו. כעת צריך לאפשר לרשות להגבלים העסקיים לבדוק את הבקשה ולהגיע להחלטה. הכדור נמצא אצלם. אתה מדבר על ביקורת, אבל אני יכולה לגלות לך שגם כאן יש פוליטיקאים שפונים אלי בפרטיות ואומרים שהם מבינים את הצורך במיזוג בין הבנקים וכי לבעלי השליטה יש זכות למכור, לאחר שלא נמצא אף קונה אחר. בפיקוח נעשתה בדיקה מעמיקה של בנק אגוד ונמצא שהוא במצב של חוסר יעילות, מה שהפך אותו ללא אטרקטיבי. בנק אגוד לא היה מחולל תחרות, נתח השוק שלו קטן ונאמד ב־1.5%־3% (תלוי מה בודקים - י"ש). למרות כל המאמצים, נתח השוק שלו הלך והצטמצם בשנים האחרונות, והוא לא שמר אפילו על חלקו היחסי. מה לעשות שהנתונים מראים שמדובר בבנק הכי לא יעיל במערכת הבנקאית, עם הוצאות תפעוליות והוצאת שכר גבוהות מאוד. את כל הדברים הסברתי גם בוועדת הכספים של הכנסת, אבל כפי שאמרתי בתחילת התשובה, כל נושא המיזוג נמצא כעת באחריות הממונה על ההגבלים העסקיים".
“אנחנו מלווים את הרפורמה בבנקאות באופן צמוד, שומעים מה שיש לשוק להגיד ואת התלונות מצד כל הגורמים, ובודקים כל הזמן את האיזון ושיווי המשקל הנדרש לעידוד התחרות בשוק, ולפי זה נחליט. יש לנו מספיק סמכויות כדי לגרום לכך שהשינוי בשיווי המשקל יביא לתחרות. צריך להבין שזה לא מובן מאליו שכבר בקרוב שינויים אלה יביאו לירידת מחירים".
“הדבר השני נוגע לסיכון האשראי: מהדוחות מתברר שהפסדי האשראי בתחום משקי הבית גבוהים לעומת לווים עסקיים, כלומר יש כאן היפוך של המגמה.
“אתמול בבוקר ישבתי עם משקיעים המתעניינים בבנקאות הישראלית ושאלתי: מה מוביל אתכם לכאן? הם ענו שהם רואים הזדמנות השקעה במשק ובמערכת הבנקאית. הם חושבים שהמשק הישראלי חזק וימשיך לצמוח וכי הבנקאות יציבה. לדבריהם, המערכת הבנקאית הישראלית לא מתומחרת נכון ויש כאן בעצם דיסקאונט של הערך, שאינו משקף את מאפייני הבנקים בישראל ביחס לעולם. הם חושבים שהרגולציה חזקה וטובה, והם רואים במערכת הבנקאית הזדמנות השקעה".
“חלק מהסכנה נמצא באחריותנו, ואנחנו פועלים בהתאם, וחלק נמצא במערכת החוץ־בנקאית. אנחנו מוודאים ונמשיך לוודא שהאשראי שניתן למשקי הבית יהיה ברמת סיכון נאותה ובצורה התואמת את צורכי הלקוחות. יש שני פרמטרים שאינם בשליטתנו: השינויים העצומים במשק והנסיקה בהיקף פשיטות הרגל. זה קורה בעקבות שינויים בחקיקה וברגולציה, מה שמקל יותר על האפשרות למחיקת חובות. אם התופעה המטרידה הזו תימשך, זה עלול להוביל להעלאת ריביות למשקי הבית. הדבר השני המשתקף מהדוחות הוא העובדה שחלק ממשקי הבית לוקחים הלוואות מגופים חוץ־בנקאיים שמפרסמים את שירותי האשראי על כל אוטובוס. זה סיכון מערכתי שהולך וגדל".
“למרות הכל, עדיין לא מדובר בבועה. מינוף האשראי הצרכני ביחס לעולם נמוך אצלנו, ואין עדיין בועה. אבל אנחנו רוצים לטפל בעניין עוד לפני שהדבר יהפוך לבעיה משקית. הפנייה שלי לבנקים בנוגע לזהירות במתן האשראי לקניית רכב הגיעה על הרקע זה. גם ההקמה הצפויה של מאגר נתוני האשראי ככלי שיאפשר לראות את כל תמונת הלקוחות תסייע להתמודדות בבעיה".
התרעות פיקוד העורף