מתבטלת התוכנית להפחתת מס הכנסה לשכבות הביניים

למרות ההבטחות המוקדמות של שר האוצר משה כחלון, שניתנו במספר הזדמנויות, להחזיר את הכסף לאזרחים (האחרונה בכנס שמאי המקרקעין באילת), תוכניתו להפחתת מס הכנסה לשכירים תתבטל בשל אילוצים תקציביים. כך נודע ל"מעריב־השבוע". בכך נענה בפועל כחלון להמלצת נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, שהתריעה כי לנוכח הגירעונות הצפויים מומלץ שלא לבצע מהלך כזה.

כחלון מחל על כבודו ולמרות ההחלטה הלא פופולרית הוא גילה אחריות תקציבית ולא נקט ”תרגילים” תקציביים. על פי התוכנית המוקדמת, מס הכנסה לבעלי שכר של 10־20 אלף שקלים לחודש אמור היה לרדת. עלות ההפחתה נאמדה בכ־1.5 מיליארד שקל. ואולם, על רקע הגירעונות המסתמנים בתקציב המתוכנן ל־2019 וההבנה שלא ניתן להסיט כספים לתקציב 2018, למרות עודפי הגבייה שהיו בשנה האחרונה, הוחלט לבטל את התוכנית.

עם זאת, ההערכה שלקראת המחצית השנייה של 2018 תיבחן מחדש האפשרות להפחתת מסים בהתאם להתפתחויות בתקציב. נזכיר שבמהלך 2017 ניתנו נקודות זיכוי ממס לזוגות צעירים, שהגדילו את הנטו שלהם במאות שקלים לשנה. על פי ההערכות, גם האפשרות להפחתת מס החברות ב־1% תוקפא משיקולים תקציביים עד להודעה חדשה.

ראש הממשלה החליט אתמול על הקמת צוות בראשות מנכ”ל משרדו, שיבחן את ההשלכות השונות של רפורמת המסים בארה”ב שהעביר לאחרונה הנשיא דונלד טראמפ, והוא יגיש בתוך חודש ימים את המלצותיו.

ההחלטה על ביטול הפחתת מס הכנסה התקבלה למרות עודפי הגבייה הגדולים שהיו בתקציב 2017. מנתונים עדכניים שהגיעו ל"מעריב־השבוע" התברר שעודף הגבייה הסתכם ב־17.5 מיליארד שקל. גביית המסים תסתכם ב־311 מיליארד שקל. ההסברים לכך הם עודפים מגביית דיווידנד בהיקף של 12 מיליארד שקל, הכנסות חד־פעמיות של 2.5 מיליארד שקל מעסקאות בענף ההייטק, והיתרה הגיעה מהעמקת הגבייה שהוביל מנהל הרשות, משה אשר.

נתוני הגבייה ראויים לציון בהתחשב בעובדה שהמס על דירה שלישית, שאמור היה להכניס 800 מיליון שקל, לא יצא אל הפועל. בנוסף, חלק מהגבייה שימשה כאמור למימון תוספת נקודות הזיכוי במס.

ומה עשו עם הכסף? בגלל כלל ההוצאה התקציבית לא ניתן היה להשתמש בעודפים כהוצאות שוטפות. לכן, חלק ניכר ממנו (3.75 מיליארד שקל) הועבר להקדמת הרזרבה התקציבית למס רכוש לשנתיים הקרובות. חלק נוסף (כ־6 מיליארד שקל) יביא להפחתת הגירעון ל־2017 מ־2.9%, כפי שהונח תחילה, ל־2.5%. דבר זה יחסוך בעתיד הוצאות בגין תשלומי הריבית, וחלק מזה ישמש את המשך מימון תוכניות הנטו של שר האוצר.