מחקר חדש של חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע מעריך כי בניגוד לציפיות הגבוהות, למהלך של מעבר צה"ל דרומה יהיו השלכות שוליות בלבד על תושבי האזור מבחינה חברתית וכלכלית. המחקר הוזמן על ידי משרד המדע הטכנולוגיה והחלל ונערך בהובלת פרופ' נורית אלפסי מהמחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטה יחד עם חוקרים ממרכז מחקר ים המלח והערבה ומאוניברסיטת אריאל. הוא מראה כיצד הפרויקט הלאומי של העברת בסיסי צה"ל לדרום שמטרתו לחזק ולפתח את כלל המרחב, למעשה, ישפיע מעט מאוד על תושבי הנגב.

החוקרים בחנו את השפעות המעבר על האוכלוסייה במגוון תחומים, ומצאו כי קיים פער גדול בין הרצוי למצוי. כך למשל, בתחום התחבורה, תוצאות הניתוח מראות כי אכלוס עיר הבה"דים השפיע על מערכת התחבורה הציבורית הנוגעת ישירות למשרתים, אך כמעט ולא עבר ל"מעגל השני" של האוכלוסייה האזרחית.

עוד עולה מהמחקר, כי הבסיסים תוכננו בצורה של התבדלות מרחבית משיקולים ביטחוניים וסביבתיים, ומרבית השירותים ניתנים לחיילים בתוכם. לכן האינטראקציה של הצבא עם הערים במרחב היא מועטה ביותר.

"אנו צופים כי ההסתגרות המרחבית והבידוד המוחלט של הבסיסים מהסביבה יצמצמו את ההשפעות הכלכליות, החברתיות והתדמיתיות שלהם, ואת התרומה האפשרית של הפעילות הערה המתקיימת בתוכם למרחב העירוני הקיים", נאמר במחקר. נוכח התדמית הירודה של הנגב, שעולה גם מן הסקר שנערך בקרב 407 נשאלים, החוקרים קובעים כי מעברם הצפוי של מעט מאנשי הקבע צפוי אף הוא להיות סגרגטיבי, לשכונות ייעודיות, לפרברים היוקרתיים של הנגב או לישובים שיוקמו עבורם.



מבחינת האוכלוסייה הבדואית, נמצא כי בהתאם לקיפאון במגעים שעורכת המדינה להסדרת ההתיישבות של החברה הבדואית בנגב, גם מעבר בסיסי צה"ל לא הביא לשינוי במצב הקיים. מהמחקר עולה עוד, כי גם כאשר הוחל לאחרונה בפעולות פיתוח לטובת הנגב הן נעשו רק בשל מעבר בסיסי הצבא. 



פרופ' אלפסי אומרת, כי "השיח לפיו מהלך העברת בסיסי צה"ל לדרום יקדם את הערים בנגב למעשה אין לו על מה להתבסס. אמנם נעשות פעולות שהן מצוינות עבור צה"ל, אבל אלו לא בהכרח משנות את המציאות עבור תושבי הנגב".
 

ממצאי המחקר המלאים יוצגו ויידונו בכנס תחת הכותרת 'צריך שניים לטנגו? אתגרי העירוניות במעבר יחידות צהל לנגב' בשיתוף אוניברסיטת בן-גוריון ומכון מנדל למנהיגות. הכנס יתקיים ביום חמישי, 25 בינואר 2018 במרכז מנדל למנהיגות בבאר שבע.