ועדת השרים לחקיקה תדון היום (ראשון) בהצעה הכלולה בחוק ההסדרים, שכוללת את העברת האחריות לביטוח תאונות העבודה מהביטוח הלאומי לחברות הביטוח. בוועדה חברים בין השאר שרת המשפטים איילת שקד ושר האוצר משה כחלון. על פי תזכיר הצעת החוק, המעסיקים למיניהם יהיו אחראים לביטוח פרטני של עובדיהם באחת מחברות הביטוח. לפי אגף התקציבים באוצר, עלות המהלך נאמדת ב־600 מיליון שקל לשנה. העברת האחריות לחברות הביטוח תאפשר קביעת תעריפים שונים לכל ענף. דמי הביטוח יהיו דיפרנציאליים והיקף תאונות העבודה יפחת לאורך זמן. לדברי יוזמי הצעת החוק, הסיבה לכך היא שלמעסיקים כדאי יהיה להשקיע יותר בפעולות מניעה והסברה כדי שפרמיית הביטוח תהיה נמוכה יותר, והתשלום לחברות הביטוח ייעשה על פי הסיכון בכל ענף (בענפים מסוכנים יותר פרמיית הביטוח תהיה גבוהה יותר).
כיום ביטוח תאונות העבודה נעשה באמצעות המוסד לביטוח לאומי. פרמיות הביטוח הנגבות מהמעסיקים עומדות על 1.96% עבור עובדים שמשתכרים יותר מ־60% מהשכר הממוצע במשק (כ־12 אלף שקל) והיקפן מסתכם ב־5.7 מיליארד שקל. מאידך, הפיצויים בגין נפגעי תאונות עבודה מסתכמים ב־4.9 מיליארד שקל לשנה, כך שהענף נהנה מעודפים. כשהמהלך החדש ייכנס לפועל, המעסיקים ישלמו יותר על ביטוח תאונות עבודה וחלקו של הביטוח הלאומי בתשלום הביטוח יירד.
המעסיקים מתנגדים למהלך בתוקף. בנייר עמדה ששוגר לקראת ישיבת ועדת השרים שתיערך היום כותב נשיא הארגונים העסקיים שרגא ברוש כי שוב הוכח שהממשלה מגדילה את נטל המיסוי על המגזר העסקי. "מדובר בהחלטה שגויה מהיסוד ולא דמוקרטית, הן מזווית מקצועית, הן מזווית כלכלית, הן בהיבט יחסי עבודה והן בהנחות היסוד שעליהן היא לכאורה מתבססת", טוען ברוש. "לא ברור מדוע הצהרה מהפכנית כזאת צריכה להיכלל בחוק ההסדרים שייכנס לתוקף רק ב־2019, ללא דיון מעמיק".
המעסיקים מציינים כי לפני שבועיים נכנס לתוקף תיקון לחקיקה המשלב עשרות הוראות מתחום הבטיחות והגהות באכיפה באמצעות האכיפה המנהלית. כבר היום משלם המעסיק את 12 ימי ההיעדרות הראשונים לפגיעה בעבודה.
עוד כותבים המעסיקים כי ההחלטה מתעלמת מהעובדה שבמספר לא מבוטל של מקרים, למרות מאמצי המעסיק, תאונות עבודה נגרמות עקב טעות או התרשלות של העובד. בכל מקרה, בין השנים 2011 ו־2014 ירד ב־2% מספרם של המקבלים דמי פגיעה והוא נמוך מהממוצע במדינות ה־OECD, שברובן אין ביטוח תאונות בחברות פרטיות.
המעסיקים חוששים שחברות הביטוח ינסו להגדיל את רווחיהן באמצעות גביית פרמיה גבוהה יותר וכי עסקים קטנים יתקשו להתמקח. הם טוענים שבכל מקרה השילוב המוצע בין חברות ביטוח פרטיות והמוסד לביטוח לאומי אינו פרקטי וכבר כיום קיימת בעיה בתביעות השיבוב (כשהביטוח הלאומי משלם וחברות הביטוח הפרטיות נתבעות ואמורות לשלם את חלקן). גם לא ברור אם ניתן לחייב מעסיק פרטי לבטח עובדים בביטוח תאונות עבודה בחברה פרטית.
לסיכום מדגישים המעסיקים כי כבר היום הם משלמים חלק מדמי הפגיעה, נוסף לתשלום החודשי הקבוע לביטוח לאומי. קיים חשש כבד מגידול בעלות העבודה למעסיקים, שתפגע בכושר התחרות של העסקים.
"אין שום הסבר המניח את הדעת מדוע המהלך יפחית את תאונות העבודה", טוען ברוש. "המהלך יוצא אל הפועל תוך התעלמות בוטה מכך שהביטוח הדיפרנציאלי שהונהג בעבר במוסד לביטוח לאומי נחל כישלון. ההחלטה נועדה לתת מענה מהיר, על חשבון המעסיקים, לביקורת נגד המדינה בטיפולה בתאונות העבודה, וגם להגדיל את הכנסות המדינה במאות מיליוני שקלים באופן מקומם וללא הסבר הגיוני".