תחושת עושר נעימה התפשטה בשנים האחרונות בגבם של המעושרים, על רקע עלייה של 126% בעשור האחרון במחירי הדירות, תוצאה ישירה מאוזלת היד של הממשלה. אבל מה אכפת להם, לאלה שהתעשרו על חשבונם של בני 25־40, שנשארו פעורי פה, בעוד דור האבות נהנה מהמן שנפל מהשמיים. ללא עבודה, ללא מאמץ, ללא מסים, ללא טרחה - ככה סתם הם קיבלו מתנה מעניי עמך, שפקדונותיהם בבנקים בריבית אפסית שימשו למינוף רכישת דירות ובתים.

אותה "תחושת עושר" נעימה מביאה לעלייה בצריכה הפרטית - רכישות ממונפות מכל הבא ליד: סחורות, שירותים, כלי רכב, בתים לילדים, ארוחות במסעדות גורמה, טיולים לחו"ל (כמה פעמים בשנה) ועוד ועוד.

אולם השבוע כולם קיבלו תזכורת כי לא לעולם חוסן. במהלך הזעזוע שעבר על השווקים, הכל ירד - אג"ח, מניות בארץ ובעולם, הביטקוין ואפילו המזומן נשחק עקב פיחות השקל. ישראל היא משק קטן, ובעידן הגלובליזציה היא חשופה במידה רבה לסכנות העולמיות.



בנק ישראל אומר בדוח האחרון שלו בדבר היציבות הפיננסית בחצי השני של 2017, כי סביבת הריבית הנמוכה שהנהיגו המדינות המובילות במערב פעלה להצטברות סיכונים פיננסיים. התיאבון לסיכון והחיפוש אחר תשואות עלו, בהיעדר ריבית שתוכל לשמור על הערך הריאלי של ההשקעה. הבנק המרכזי מציין עוד שככל שהריבית הנמוכה נמשכת זמן רב יותר, כך גדל גם התיאבון של משקי הבית והעסקים להגדיל המינוף. הבנק מזהיר עוד כי פגיעותו של המשק תעלה אם יתממשו תרחישי קיצון כגון עלייה בריביות בשווקים.

הנחת העבודה בקרב ציבור המשקיעים היא כי יו"ר הבנק המרכזי האמריקאי (הפדרל ריזרב) החדש, ג'רום פאוול, יהיה יותר נצי מקודמתו ג'נט ילן, כלומר הוא ינסה לטפל בבועות הנדל"ן בארה"ב ואולי גם בבועת המניות והאג"ח. ארה"ב עברה למדיניות מוניטרית מצמצמת. בשפת העם פירוש הדבר פחות כסף זול שהביא לבועות בכמה שווקים, כגון אג"ח, מניות, בתים ואולי מטבעות וירטואליים. גוש היורו יעבור אף הוא השנה למדיניות מצמצמת ויחסום למעשה את הכסף הזול שהצליח להביא להתאוששות אירופה מהמשבר הכלכלי ב־2008. אפילו סין מנסה, בחשש רב, לעבור למדיניות מרסנת שתביא לסגירתן של חברות ממשלתיות רבות שפעלו בחוסר רציונליות וללא היגיון כלכלי, רק בעזרת קווי אשראי של כסף זול שלא הייתה להן שום כוונה להחזיר. רק יפן ממשיכה בינתיים בשלה ומדפיסה סכומי עתק כדי לשמור על ריבית נמוכה בשווקים ולעודד את כלכלתה מוטת היצוא.

המגמה הזו של שינוי המדיניות המוניטרית בעולם לא נעלמה מעיניהם של המשקיעים. לכן היינו עדים השבוע לטלטלות במסחר: בתוך זמן קצר, שערי המניות של הדאו ג'ונס עלו וירדו בהפרשים מדהימים של 1,000 נקודות. נשאלת השאלה אם מדובר באיתות על התקף לב המתרגש ובא עלינו או שזוהי רק אזעקת שווא. ימים יגידו, או נכון יותר - שערי הריבית בשווקים יגידו את דברם בשוק, שעבר מימוש לאחר ששערי המניות בעולם עלו בשנה האחרונה, טרם הטלטלה השבוע, הרבה מעבר לעלייה של 2% במחירי הבתים בישראל, שמרבי הדירות בארץ מתענגים עליה.

ואם הריבית תעלה, הכל יכול להידרדר פתאום כמו כדור שלג. ניקח לדוגמה תסריט, לא דמיוני בכלל, של עלייה בריבית בשווקים, ובסגנון חד גדיא, נראה לאן זה יוביל אותנו. נתחיל מכך שהעלייה בריבית תביא לירידה בשערי האג"ח בעולם, שתביא לעלייה בתשואות, שתביא לעלייה בפרמיית הסיכון, שתביא לצמצום הנזילות בשווקים, שתביא להרעה בתנאים לנטילת הלוואות שתקשה על משקי הבית והעסקים להחזיר חובות.

קחו אוויר וממשיכים: מה שתואר לעיל יביא לירידה בתחושת העושר, שיביא לירידה בביקושים בעולם, שיביא לירידה ביצוא הישראלי, שתוביל לרציונליזציה בפעילות החברות בישראל, שתביא לפיטורים ולירידה בשכר, שיגרמו לירידה בהכנסות הממשלה ממסים, שתוביל לעלייה בגירעון הממשלתי ולסיום חגיגות ה"נטו" של שר האוצר משה כחלון. הלאה: סיום חגיגות ה"נטו" יביא להעלאת מסים מיד לאחר הבחירות, שתוריד לטמיון את העלייה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה מאז תוכנית הייצוב של המשק בשנת 2003, וזה יגרום מטבע הדברים לירידה בבינוי למגורים (עוד תוצאה ישירה של העלייה בריבית), שתביא לירידה חדה בביקוש ל־65,000 פועלי בניין הנכנסים בשקט מדי בוקר לישראל, שתגביר את התסכול של הפלסטינים, שעלול חלילה להוביל לאינתיפאדה, שתגרור עלייה בתקציב הביטחון שתוביל לעלייה בגירעון הממשלתי. חד גדיא, חד גדיא.

אחרי שהבהלנו, חשוב להרגיע: המשק הישראלי חזק, המשק האמריקאי פועל היטב, המשק היפני התאושש לחלוטין, גרמניה חזרה להוביל את המשק האירופי והסיכונים של מדינות ה־PIIGS - פורטוגל, איטליה, אירלנד, יוון וספרד - חלפו. רק על סין מרחפת עננה בינונית בדמות שיעורי חדלות פירעון בשוק ההלוואות הבנקאיות.

ובכל זאת, בנק ישראל מזהיר שאם מחירי הדירות יירדו במהירות ובחדות עקב עליה בריבית בשווקים בעולם, משקי הבית עלולים לצמצם את הצריכה השוטפת והקבלנים עלולים לעמוד בפני פשיטת רגל.

בתסריט כזה, אומר הבנק המרכזי, הדבר עלול להשפיע על הפעילות הכלכלית בכללותה. ירידה חדה במחירי הדירות עלולה להקטין את רצונם ונכונותם של משקי הבית לנצל את ההון העצמי שנצבר, כלומר להפחית צריכה ובעקבות כך גם השקעות. ה"עושר" שייעלם פתאום יביא לירידה ברכישת דירות וייפגע בכל התעשיות הנלוות לענף.

לכך אפשר להוסיף כי מטבע הדברים הבנקים יפחיתו את האשראי לקבלנים, שמצדם יפנו לשוק החוץ־בנקאי לגיוס הון בקרב המוסדיים. אולם גם אצל המוסדיים, שלמדו לקח מ־2008, יתקשו הקבלנים לגייס הון, הריבית תמריא והנזילות תצטמצם. היינו בסרט הזה לפני עשר שנים: הקבלנים שוב ייאלצו להוריד מחירים כדי להיענות לדרישות הבנקים, שנתנו להם ליווי אשראי בנקאי, ולשרת את חוב האג"ח. חברות בעלות מינוף גבוה ומלאי גדול של דירות עלולות להיקלע לסחרור תזרימי ולמצוקת אשראי.

עלייה בהיקף האשראי הבעייתי, אומר בנק ישראל, כולל חובות פגומים ופשיטות רגל וירידה בערך הביטחונות שהבנקים מחזיקים, יביאו להפסדים למערכת הבנקאות, בעיקר מאשראי צרכני והלוואות לעסקים, וההפסדים יביאו כמובן לצמצום האשראי ולעלייה בעלות גיוס ההון. כל זה מוביל להעצמת המשבר. אבל שוב, הבנק מרגיע ואומר שהסיכוי לכך נמוך.

ובכל זאת, איננו נביאים. הסופר ממוצא לבנוני נאסים טאלב פיתח את תיאוריית הברבור השחור בספר שכתב. לטענתו, רוב האירועים בהיסטוריה לא היו צפויים בשעתם ורק בדיעבד אפשר היה להסביר מדוע התרחשו. דוגמאות לא חסרות: פיגועי ה־11 בספטמבר, פירוקה של ברית המועצות, מלחמת העולם השנייה. אפילו האינטרנט, שאיש לא היה יכול לנבא את השפעתו על חיינו, כפי שלא צפו עד 1697 שיכול להיות ברבור שחור - עד שמצאו אותו באוסטרליה.

כלומר, אין לנו מה לבוא בטענות נגד אלו שלא צפו את הזעזוע בשווקים בשבוע האחרון. אין מה לעשות, אנחנו חיים בעולם דינמי של אי־ודאות, כך שאף אחד לא באמת יודע מה יהיה בשוק ההון הבינלאומי ומה יקרה לשוק הדיור. בליל הסדר נאכל עוף - לא ברבור - נשאל קושיות ונספר שוב על קריעת ים סוף. הילדים יבואו לערוך את הסדר עם הוריהם ואולי יישארו לגור עמם, באין פתרון לשוק הדיור לצעירים זה עשור. ואם מחירי הדיור יקרסו, רק ברבור שחור יציל אותם. ואילו השמנים, השבעים והמעושרים יוכו בהלם וישאלו בתדהמה למה הממזרים לא סיפרו להם כי הברבור השחור שינה כללי המשחק.