בדיוק בעוד שבועיים תשלים מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק־עמינח, שש שנים ממועד ההכרזה על מינויה כמנכ"לית. הזמן רץ מהר כשנהנים. מעטים, ואני בתוכם, האמינו עם כניסתה לתפקיד שהמנכ"לית השאפתנית תחזיק מעמד תקופה ארוכה כל כך. ההערכות הראשוניות היו שלאחר ארבע־חמש שנים היא תמצה, תסמן וי ותפעיל אקזיט לשלב הבא בקריירה. העיתוי שדובר עליו היה כניסתו לתוקף של חוק שכר הבכירים, שהגביל את השכר ל־2.5 מיליון שקל לשנה.

זה לא קרה. בראיון שערכתי איתה ערב חג הפסח מתברר שכסף, לפחות מבחינתה, זה לא הכל בחיים. מאז שנכנסה לנעליה של גליה מאור היא שינתה לחלוטין את פני הבנק. כמעט לא נשארה אבן שלא נגעה בה. אבל לא תמיד הכל עבר בשקט. השינויים עוררו טענות על כך שהיא מוחקת את מורשת העבר ופוגעת ללא קורטוב של אנושיות במרקם יחסי העבודה העדין. מירי רובינו, יו"ר ועד העובדים, התעמתה איתה לא אחת. בחודשים האחרונים מסתמנת הודנה: רובינו הנמיכה פרופיל, והיא שומרת על מערכת יחסים קורקטית.
 

את תוצאת הפגישה עם המנכ"לית, ערב פרסום הדוחות הכספיים, הגדירה רובינו כ"מעולה". ומה הפלא? לאומי פינק ערב החג את העובדים בשתי משכורות בונוס בשווי כולל של 250 מיליון שקל. עובדי הפועלים, המתחרה הגדול, יכולים להמשיך לחלום. בתחילת החודש פרסם לאומי דוחות מצוינים: רווח של 3.2 מיליארד שקל ל־2017, שהם כ־9 מיליון שקל ליום כולל שבתות וחגים. מניות הבנק, הנסחרות לפי שווי של 32.5 מיליארד שקל (לפי הונו העצמי), עברו את אלה של הפועלים. לא רק העובדים נהנו מחגיגת הרווחים. בעלי המניות לא קופחו וקיבלו 40% מהרווח כדיווידנד. ביום ראשון הקרוב יפעיל הבנק תוכנית לרכישה עצמית של מניותיו בהיקף 700 מיליון שקל. זה בוודאי לא יזיק למחירי מניותיו בבורסה.
 



ואף שעם התוצאות קשה להתווכח, אני עדיין שומע מעת לעת על בעיית יחסי האנוש ואולי על קרירות במגע הבין־אישי, וזה לא רק עניין של התנזרות מצ'פחות. כשאני מתעקש להתייחס לעניין עונה המנכ"לית: "במקרים מיוחדים כשהגבינה זזה, כולם זזים. המנכ"ל חייב לעשות דברים קשים ולא תמיד פופולריים. חלק מהתפקיד הוא לספוג את הביקורת, בדיוק כמו שהורים לוקחים את הילד לרופא לעשות חיסון כי זה מה שצריך למרות שזה כואב. העובדים לא תמיד מבינים את המהלכים, אבל זאת האחריות שלי כמנכ"ל. מערכת היחסים עם ועד העובדים היא קורקטית כפי שיחסים צריכים להיות. יש הידברות והערכה הדדית. אבל יש גם מחלוקות הקיימות בכל ארגון בריא שקיבל חיסון". 

# # #
 

שלא בכדי, המהלכים שהובילה המנכ"לית זיכו אותה בתארים ובפרסים בינלאומיים, כמו צירופה לרשימת 100 הנשים המשפיעות בעולם של המגזין "פורצ'ן". בשלב מסוים היא הוחמאה כשקיבלה הצעת עבודה מגוף פיננסי בינלאומי וסירבה. ועדיין היא לא מפסיקה לדבר על "הגבינה שזזה", המחייבת היערכות מתמדת. אבל גם עוד לפני שהגבינה השלימה את התזוזה, שאפה המנכ"לית לחזות את מיקומה העתידי. זה קרה במספר תחומים, שכל אחד מהם דרמטי בפני עצמו: לאומי הקדים את תהליכי ההתייעלות שכללו סגירת סניפים, מכירת בניין ההנהלה הראשית ברחוב יהודה הלוי בת"א ופרישת 2,900 עובדים (מתוכם 435 בשנה האחרונה) בשש שנות כהונתה. הבנק גם אבחן בזמן את הצורך בטיפול מיידי בבעיית ייעוצי המס ללקוחות אמריקאים, והחליט על קידום הסדר פשרה שכלל תשלום עתק של יותר מ־400 מיליון דולר תמורת השעיית החקירה. ההחלטה הייתה חלק ממהלך עסקי לא פחות חשוב, והוא סגירת פעילות הבנקאות הפרטית בחו"ל.
 

אם נמשיך ונשתמש בדימוי הגבינה, הרי שהאמריקאים הזיזו אותה למרחק הגדול ביותר. הסדר הפשרה אפשר ללאומי לקבל את ההיתר לצירוף שותף בינלאומי לחברת הבת הפעילה בניו יורק. כחלק מכניסה מסיבית לבנקאות העתיד ולתחומי החדשנות, הובילה המנכ"לית את הקמת בנק פפר בהשקעה של כ־400 מיליון שקל. היא זיהתה בזמן את בעיית האשראי לטייקונים וחתרה לניתוק מגע, גם אם הדבר חייב נסיגה של הרגע האחרון מהסדר החוב שגובש עם נוחי דנקנר.

שלי לנצמן. צילום: רמי זרנגר
 

בנקאי בכיר לשעבר שעבד מולה מפרגן: "רקפת הצליחה לשקם את בנק לאומי, לשפר את מבנה ההוצאות שלו, לעשות מהפך בהנהלה ולפתור את המחלוקת עם האמריקאים. זה קרה לאחר שנים שבהן הבנק דרך במקום. גם אם לא הכל עבר חלק ובשקט". קשה להתווכח על אפקטיביות המהלכים, אבל ניתן בהחלט לתהות אם היא לא רצה מהר מדי, לא לקחה סיכונים גדולים ועל הדרך לא דרכה על יותר מדי יבלות. 
 

על דבר אחד כולם מסכימים: משעממת היא לא. במקצוע נטול יצירתיות כמו בנקאות, זאת תכונת אופי נדירה. זה לא דבר פשוט להסיט מהמסלול את נושאת המטוסים של בנק לאומי כאילו מדובר בסירת מרוץ. במצב שבו הסביבה העסקית משתנה במהירות וחברות ענק בינלאומיות כמו גוגל, אמזון, פייסבוק ואפל יהיו הדבר הבא בבנקאות, זמן התגובה אפסי.
 

זאת הסיבה לכך שפפר הפך לבייבי שלה ולקוחות מתומרצים להצטרף אליו. ההימור על פפר שווה יותר מ־100 מיליון דולר, אבל גם אם ייכשל, זה לא סוף העולם. בכירי ענף הטכנולוגיה בישראל חושבים שהיא בדרך הנכונה ומפרגנים על התעוזה. גוגל ישראל משתפת פעולה עם הבנק בכמה מיזמים טכנולוגיים, והמנכ"ל מאיר ברנד אומר: "אני מכיר את רקפת 12 שנה, ובנק לאומי לקוח עסקי של גוגל. אני יכול לקבוע שרקפת מבריקה, יצירתית, ומלאת אמביציה. כמנכ"לית היא הביאה את הבנק להישגים, הובילה חזון פורץ דרך ובשנים האחרונות הפכה לאוטוריטה בבנקאות הדיגיטלית".
 

גם שלי לנדסמן, מנכ"לית מיקרוסופט, אינה חוסכת מחמאות. "אני מכירה את רקפת ויודעת שהיא משתפת במהלכים הניהוליים בעלי תפקיד נוספים ונותנת להם חבל ארוך. היא מתייעצת לפני שהיא מחליטה". לדבריה, "לנו ולבנק יש שיתופי פעולה בתחומי הפינטק ואנחנו בודקים מיזמים בתחומי החדשנות. כשותפה עסקית יצא לי להכיר את אופי החשיבה שלה ויכולתה להתמקד בראייה עסקית מקיפה מעבר לתחומי הבנקאות הצרים. היא תמיד חושבת מספר צעדים קדימה בניסיון לבחון את פני הבנקאות בעתיד. כשנושא מסוים עומד על הפרק, היא צוללת לעומק ובוחנת אותו על כל הממדים שלו. היא יודעת בדיוק במה להתמקד ומצד שני להחליט אילו סמכויות להאציל".
 

כשאני שואל אם היא לא לוקחת סיכונים גדולים מדי, משיבה מנכ"לית מיקרוסופט: "בעולם החדשנות אין ברירה אלא לקבל החלטות ברמת סיכון גבוהה יותר. במסגרת הרצון שלה להצעיד את הבנק קדימה היא קיבלה החלטות אמיצות. היא אף פעם לא קופאת על שמריה".
 

# # #

רוסק־עמינח טוענת שהגבינה זזה "ביג טיים". שאלתי אותה למה בדיוק היא מתכוונת. "הענפים השונים במשק מתמודדים כיום עם עולם שכל הזמן זז. ספציפית אצלנו, הבנקים יוצאים מהעולם המוגן שהם היו בו. הבנקאות נהנתה עד היום מחומות גבוהות שהגנו עליה מתחרות, אבל מחסומי הכניסה מתפוררים. הזיזו לנו את הגבינה מצד אחד לשני בקצב שקשה לתאר. המודל העסקי משתנה כל הזמן וכך גם הבנקאות. אם בעבר היה קשה מאוד לגופים חדשים לחדור כי הרגולציה הכתיבה כללים נוקשים, היום המצב השתנה. עלויות הכניסה הגבוהות שהיוו מחסום - ירדו, וכבר לא כל כך מסובך להיות בנק.

"גם הדבר שנקרא אמון הלקוחות כבר לא כל כך חזק כמו פעם. הצעירים מוכנים היום להפקיד כסף בגוגל ובאמזון. אמזון מנהלת מגעים לכניסה לתחום הפיקדונות ולהקים בנק אינטרנטי כמו פפר שלנו. בקרוב יהיה בנק אמזון. השינויים יגיעו גם אלינו, והמטרה שלי היא להיערך לכך מראש".
 

את מקבלת החלטות שהשפעתן תהיה רק בעתיד. בנקאים אחרים היו מעדיפים לחכות רק כדי להגיע הביתה בשלום. מה מניע אותך?

"אני מאמינה שצריך לזהות את המגמות כמה שיותר מוקדם ולא להמתין שזה יקרה. כך פעלנו בשינוי מדיניות האשראי לטייקונים. כבר ב־2008 נכנסנו לדיגיטל, וב־2015 יצאנו מהבנקאות הפרטית הבינלאומית. ב־2017 הקמנו את בנק פפר. עיקר תפקידו של המנכ"ל הוא לזהות את התהליכים בזמן, להתוות את האסטרטגיה ולמנות מנהלים מצוינים שאפשר לסמוך עליהם שיישמו את האסטרטגיה".


אבל יש מקרים שבהם נכשלת בבחירת מנהלים ואת חלקם נאלצת לשלוח הביתה.

"הנהלת בנק לאומי היא יוצאת דופן ועם ביצועים יוצאי דופן. תפקיד המנכ"ל הוא כאמור לדאוג למנות מנהלים טובים. במרבית הדרך פעלתי נכון, אבל יש מקרים שאני מודה שעשיתי גם טעויות והם תוקנו במהירות. זה מה שצריך".


דוד ברודט. צילום: מיכל פתאל, פלאש 90

# # #

לרקפת רוסק־עמינח יש הלוקסוס להחליט כמעט לבד. בניגוד לבנק הפועלים עם שרי אריסון כבעלת הבית, בלאומי אין בעל שליטה. המניות מפוזרות בציבור, וכל אחד מאיתנו, המושקע בבנק דרך אחד מגופי הפנסיה, הוא בעל בית בלי להרגיש. המשימה לנהל בנק בסיטואציה כזאת היא מורכבת, אבל המציאות מראה שהיא אפשרית. הדירקטוריון מתיישר בדרך כלל עם כל המלצותיה ויוזמותיה של המנכ"לית. התיאום עם היו"ר דוד ברודט מושלם. הוא ממליץ ליישם את המלצותיה, ומול הגופים המוסדיים המחזיקים במניות הוא מתחזק קשר לא רע.
 

בינתיים זה עובד, למעט מקרה אחד - פרשת החלפת רואי החשבון, שבמהלכה הלכו צעד אחד רחוק מדי. רואה החשבון של הבנק הוא גד סומך, הבעלים של משרד סומך־חייקין, שנמצא בקשר מקצועי הדוק עם רוסק־עמינח. הוא גם היה מבין המסייעים למינויה כמנכ"לית. בעקבות הביקורת בתקשורת על ההליך הלא תקין לכאורה של תהליך החלפת רואי החשבון וההערכות כי המנכ"לית התערבה בעניין, דרשו בבנק ישראל לבחון מחדש את ההחלטה ולהתחיל בהליך מחודש.
 

אחדים מחברי הדירקטוריון ביקרו את הליך המינוי אבל סירבו שדבריהם יצוטטו. אחד מתוכם הסכים שאצטט את דבריו, ללא אזכור שמו: "מעמדה של רקפת בדירקטוריון איתן. את סדר היום היא מצליחה להעביר בהופעה פרונטלית ללא לובינג מוקדם. למרות תדמיתה, מדובר בבנקאית זהירה ושמרנית מאוד. זה בולט במיוחד בתחום האשראי והבנקאות הפרטית. היא גם הייתה הראשונה שהובילה להסכם עם הרשויות האמריקאיות בפרשת ייעוץ המס", הוא אומר.

כשאני שואל אם יש לדירקטוריון ביקורת כלשהי על התנהלותה בעניינים אחרים, הוא מודה שפרשת החלפת רואי החשבון הייתה בעייתית וכך גם ההאטה בקצב תהליכי ההתייעלות. "רקפת עשתה עבודה מצוינת בעניין ההתייעלות וצמצמה פערים מול בנק הפועלים. אבל בנק לאומי עדין יעיל פחות מהפועלים ויש עדיין מה לעשות. אני יודע שבעניין רואי החשבון רקפת פעלה מאחורי הקלעים לקידום האינטרס של סומך־חייקין, ושוחחה עם חברים בוועדת הביקורת".

רוסק־עמינח מבהירה: "בדוחות ל־2017 דיווחנו שמאחר שתהליך החלפת רואי החשבון היה ארוך ומסורבל, ייערך הליך נוסף ב־2019 או ב־2020. לא הייתי מעורבת בהליך למעט שיחה עם יו"ר הדירקטוריון. ההחלטה התקבלה בפורום הרחב של הדירקטוריון".
 

בעניין ההתייעלות היא מוסיפה: "לא זוכרת שהושמעה ביקורת בנוגע לקצב ההתייעלות. זו נעשית בהתאם לצרכים של הבנק. בעולם שבו הגבינה זזה ההתייעלות היא דרך חיים ולא מהלך חד־פעמי. העולם נעשה תחרותי, ולתוכו נכנסים שחקנים חדשים עם טכנולוגיה חדישה ומעט כוח אדם. אתגר ההתייעלות נמשך כל הזמן ואינו עומד להיפסק. נכון שב־2018 לא תופעל תוכנית פרישה חדשה, אבל אני מובילה את ההתייעלות בקצב הנכון לצורכי הבנק". 
 

אבל הדירקטורים אינם לבד. אנשי עסקים מסוימים מלאי ביקורת ביחס להתנהלות המנכ"לית. הם חששו שאצטט את שמם, כי זה לא פשוט לתקוף מנכ"לית של ענק פיננסים כזה. רוסק־עמינח מותירה שובל של לקוחות שנאלצו בשנים האחרונות לעזוב או לצמצם את פעילותם מול בנק לאומי. עמם נמנים אליעזר פישמן שהבנק מימש (אומנם באיחור אופנתי) את ביטחונותיו; איש העסקים שלמה אליהו שנדרש לפרוע חובותיו לאחר שהתקשה במשיכת דיווידנד ממגדל, ולבסוף נאלץ לבצע גיוס עתק בבורסה. 
 

איש העסקים המנוח מוטי זיסר, שהגיע ללאומי בתקופה שתיק האשראי נוהל על ידי ידידו אהוד שפירא, נזרק מהבנק. התיק הועבר בהמשך הדרך לבנק הפועלים, וגם שם נגמר הסיפור לפני שלוש שנים בפיצוץ. אדוארדו אלשטיין, בעל הבית של אי.די.בי, לא רווה נחת, ויש הסבורים שזאת אחת הסיבות לכך שהחליט להעביר את מועדון הלקוחות של שופרסל - מלאומי קארד לכאל שבבעלות דיסקונט. 
 

בניגוד לבנקים אחרים, תיק האשראי של בנק לאומי לא כולל את יורוקום של שאול אלוביץ. בעל הבית של בזק, שעלה בחודשים האחרונים לכותרות שלא לטובתו, הסתבך מול הפועלים, דיסקונט ואפילו עם הבינלאומי, אבל לא עם לאומי. לאומי גם קיצץ באשראי בתחום הרכב והשאיר מספר יבואני רכב מתוסכלים.
 

אחד מנפגעי המנכ"לית הטיח ביקורת חריפה בבנק וסגר חשבון (תרתי משמע) עם בנק פפר. לדבריו, זה לא באמת בנק חדש אלא אפליקציה שמתחפשת לבנק. "פפר אינו מסוגל להתמודד בתחומי המחשוב, וגם השירות ללקוחות באשראי גרוע מאוד", אמר אותו איש ביטוח. ומה תשובת המנכ"לית לטענות? "לאומי השיק את פפר ביוני 2017 ועד היום הצטרפו אליו עשרות אלפי לקוחות. העולם הולך לדיגיטל, ואנחנו רוצים להנגיש את הבנק גם במובייל. בזמן שאחרים יושבים על הגדר ורוצים לראות אם נצליח, לטעמי צריך ללכת עם הרעיון עד הסוף למרות ההוצאה הכספית. טוענים שפפר גורם לקניבליזציה של לקוחות ואני לא מאמינה בזה. אם המוצר טוב, אז יגיעו לקוחות גם מבנקים אחרים. יש הרבה לקוחות שעובדים עם כמה בנקים, ואיפה שיהיה להם יותר נעים הם יעבדו יותר. במקביל אנחנו פועלים להגדיל את פעילות הלקוחות קיימים.
 

"האפליקציה של בנק ותיק לחלוטין לא דומה למה שאפשר לעשות עם בנק חדש. פפר הוא בנק חדש שבנוי על מערכות ליבה ממוחשבת חדשה. הממשק מזכיר יותר את פייסבוק ואת וואטסאפ. מנכ"לים בעולם מסבירים תמיד שחוויית המשתמש חשובה לא פחות מהמוצר עצמו". 

מניתי שורה ארוכה של לקוחות גדולים ששלחת הביתה. יש להם טענות והם כועסים. האם מדיניות צמצום האשראי לטייקונים נובעת רק מהשם הרע שלהם בתקשורת, או גם ממגבלות הנובעות מניהול אפקטיבי של ההון?

"חלק מהלקוחות שהזכרת כבר לא פה, ואחרים כמו מוטי זיסר שהיו פה הלכו לבנק הפועלים. מדיניות האשראי שלנו מוקפדת ושמרנית. אנחנו ניתן אשראי רק במקומות שבהם רמת הסיכון סבירה. אתה יכול לראות את תוצאת המדיניות בתיק האשראי ובחובות הבעייתיים הנמוכים מאוד שהצגנו בדוחות. מדיניות האשראי ללווים גדולים שונתה כבר ב־2006 והיום אנחנו כבר ב־2018. הלקוחות שאתה מזכיר מגיעים אליך, אבל לא באו אלי. אני לא שומעת על כעסים".


אובדן מועדון הלקוחות של שופרסל והעברתו מלאומי קארד לכאל היה מכה לא פשוטה.

"בגלל ההפרדה שהרגולציה כפתה עלינו אנחנו מנותקים כיום ולא מתערבים בענייני לאומי קארד (שבאמצעותו הופעל מועדון שופרסל - י"ש). אני יכולה לקבוע שבשוק כרטיסי האשראי יש חוסר שיווי משקל הנובע מהליך חקיקה לא סימטרי (רוסק־עמינח מתייחסת לעובדה שבעוד לדיסקונט הותר להמשיך להחזיק בכאל, לאומי והפועלים נאלצו להיפרד מלאומי קארד וישראכרט - י"ש). כמובן שלא קיבלתי את אובדן מועדון הלקוחות החשוב בשוויון נפש. מועדון שופרסל היה חשוב מאוד לבנק לאומי, שניסה להמשיך את החתונה אבל לא הצליח". 


# # #

בחלקו האחרון של הראיון שאלתי על נושאים אישיים הנוגעים אליה. בשנים האחרונות הוטחה ביקורת בנוגע לקשרי החברות שלה עם חלק מלקוחות הבנק, כמו מיכאל שטראוס או עידן עופר. 

האם מערכת היחסים עם עידן עופר והשתתפותך לפני חודשיים באירוע הבת מצווה של בתו אינה בעייתית, לפחות מבחינת מראית העין הבנקאית?

"עידן עופר הוא חבר שלי עוד לפני שנכנסתי לבנק, ונמשיך להיות חברים גם אחרי שאעזוב. אני לא רואה בקשר שום בעיה. אני זאת שקבעה את המגבלה שבמקרה של קשרי חברות עם לקוח לא אטפל בעניינים הנוגעים אליו. כך נהגתי כראש החטיבה העסקית. כמנכ"לית בשש השנים האחרונות אני ממילא לא מטפלת בתיקי אשראי ספציפיים, למעט במקרים נקודתיים".
 

יצוין כי משפטן בכיר המקורב לענייני בנקאות, דחה את הביקורת בעניין: "הקשר עם עידן עופר אינו בעייתי מבחינת כללי הממשל התאגידי. עם זאת, המלצתי לרקפת להצהיר שלא תטפל בנושאים בנקאיים הקשורים אליו במישרין, ואני שמח שהמלצתי התקבלה".
 

רקפת, בפרשת "באים לבנקאים", שבה הושמעו כלפייך וכלפי מנהלים כמו ציון קינן איומים ונאצות, פורסם שביקשתם להיפגש עם ראש מחלקת חקירות במשטרה. מדוע יזמתם את הפגישה? האם הציבור שונא עד כדי כך את הבנקאים?

"קראתי בעיתון על הפגישה אבל לא הייתי שם, לא הייתי חלק ממנה ולא ידעתי על כך מראש. אבל נכון שהתלוננתי במשטרה לאחר שהטרידו את הבנות שלי מול בית הספר. מבחינתי, כאן הם עברו את הגבול. זה היה מטריד גם אותך וכל אחד אחר. זה חלק מהסנטימנט השלילי לבנקאים בחלק מקבוצות האוכלוסייה. אבל זה לא עניין אופייני רק לישראל, אלא קיים בכל העולם. זאת לא תופעה חדשה. ייתכן שמדובר בעניין פסיכולוגי. לי, על כל פנים, אין הסבר לתופעה". 
 

מדברים מעת לעת על אפשרות העזיבה שלך. בפעם האחרונה זה עלה ונפל לפני שנה. מאיפה ולמה צצות השמועות?

"תספר לי אתה. בתקשורת מנסים מדי פעם לנחש מתי אעזוב. הרבה שנים היה לי חלום לנהל בנק גדול. היום, אחרי שש שנים כמנהלת הבנק, כשאני מסתכלת קדימה ושואלת מה החלום שלי, אין לי תשובה. אני עדיין קמה כל בוקר והגשמת החלום היומית שלי היא לעשות את לאומי לבנק הכי מדהים במדינה. פעם אמרו לי שיש לי תדמית של מישהי שנכנסה לרחוב יהודה הלוי 36 (שם נמצא בניין ההנהלה - י"ש), ניגשה למעלית, לחצה על קומה 12 (לשכת המנכ"ל - י"ש) והתיישבה בכיסא. אבל תאמין לי שזה לא היה כל כך פשוט או קל. כל הדיבורים על עזיבה הם סיפורי אגדות. אין מסלולים של קיצורי דרך ללא אין ספור קשיים. לנהל בנק זה מסובך אצל כולם, וחלק מהכיף זה להצליח למרות כל הקשיים".



אבל השמועות לא צצות סתם כך, וכמו שנהוג לומר: אין עשן בלי אש. ידוע לי על הצעה שקיבלת מגורם פיננסי בינלאומי.

"כאמור אני נהנית מכל דקה בתפקיד. כל שנה אני נשאלת את אותה שאלה, וכל שנה התשובה זהה. למרות כל השמועות, עובדה שאני עדיין כאן. בתשובה לשאלתך, אכן קיבלתי פנייה מגורם בינלאומי, אבל העניין לא עומד על הפרק. אני נשארת כל עוד אני נהנית".


yehudasharoni10@gmail.com