ודאי הבחנתם בחודשים האחרונים בעוד ועוד מודעות המטעם רשויות מקומיות במדורי המכרזים בעיתונות, אשר בכותרתן הופיעו בין היתר המילים "קול קורא", "פנייה לרישום במאגר" וכך הלאה. אין מדובר בתופעה מקרית, אלא בסימפטום של שינוי נורמה ממשי באופן שבו רשויות מקומיות מתקשרות עם יועצים ונותני שירותים. כמו על המדינה ומוסדותיה, על הרשויות המקומיות חלה חובת מכרז על פי חוק. אולם לכל כלל יש יוצא מן הכלל, ובמסגרת אותם חוקים כלולים גם "פטורים" - רשימה סגורה של מקרים ונסיבות אשר בהתקיימם, ההתקשרות תהא פטורה ממכרז.
אחד הפטורים הללו, אשר יושם במשך שנים רבות ברשויות המקומיות, היה פטור להתקשרות לביצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע ומומחיות מיוחדים או יחסי אמון מיוחדים, על פי תקנה 3 (8) לתקנות העיריות (מכרזים) התשמ"ח 1987). על בסיס פטור זה היו הרשויות מתקשרות ללא מכרז עם יועצי ונותני שירות שונים כגון מפקדחים, שמאים, מתכננים וכן הלאה.
אולם לאורך שנים דעת בית המשפט לא היתה נוחה עם הנורמה הנהוגה, עד שבפסיקת בית המשפט העליון (עע"מ 27/5472 עיריית נצרת עילית נ' הרטמן), בתביעה שדנה במקרה שבו התקשרה העירייה ללא מכרז לשירותי ראיית חשבון על פי הפטור כאמור, הורה בית המשפט כי דינה של ההתקשרות להתבטל ואף הוסיף כי על משרד פנים לגבש הנחיות לרשויות המקומיות בדבר אופן הפעלת הפטור, בצמצום ובדרך המשקפת את עקרונות השיוויון והתחרות.