מכון וולקני, אחד ממכוני המחקר החקלאיים הידועים והחשובים בעולם, עומד מפני סכנת סגירה. היום (רביעי) התקיים דיון בוועדת הכספים על תקציב משרד החקלאות, ובדיון הובעה מחאה של חברי הכנסת על הקיצוץ של מכון וולקני.

במסגרת הדיון, אמר ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) כי המשמעות של הקיצוץ בתקציב כמעט ולא משאיר כסף למחקר. לצערי שר החקלאות ומנכ"ל המשרד לא הגיעו ולא הציגו את ההסברים שלהם בדיון בוועדת המדע. משמעות הקיצוץ ברורה מאוד. מדובר במכון שנמצא בקדמת המחקר. כולם אומרים שיש חשיבות אבל מקצצים. יאמרו שיש גידול של המדען הראשי, אך אף אחד לא מבטיח שהתקציבים האלו יגיעו למכון ובכל מקרה התקורה של התקציבים הללו מאוד קטנה, כשנותנים תוספת של 2.8 מיליון שקל לאחר שקיצצו סכום גדול בהרבה".

גם ח"כ עפר שלח (יש עתיד) מחה על הקיצוץ. "אני רוצה לומר שנאמרו שהיו כאן תשובות של המשרד לקיצוץ בוועדת המדע", אמר שלח. "אז אני רוצה להיות ברור: תשובות לא היו. לא ניתנו תשובות לקיצוץ של מכון וולקני. מכון וולקני מחזיק את החקלאות הישראלית בקדמת המדע. במכון וולקני יש פטנטים מדעיים שמוערכים במיליארד שקל (השר אורי אריאל ברקע: "הרבה יותר") בעולם שבו יהיה קשה להשיג אוכל, מדינת ישראל צריכה להשקיע במחקר החקלאי".



לפני הדיון הופץ נייר העמדה של חוקרי מכון וולקני לחברי הכנסת בו נכתב על ידי ד"ר נירית ברנשטיין בשם ועד חוקרי המכון, כי שר החקלאות ומנכ"ל משרדו הפתיעו בתחילת השנה את הנהלת מכון וולקני כאשר הצעתם לתקציב 2019 גזרה קיצוץ של כרבע מתקציבו. "קיצוץ כה חד בתקציב המכון, מ-254 מיליון שקלים בשנת 2018 ל-199 מיליון שקלים בשנת 2019, יהפוך את התקציב הפנוי לשלילי וייאלץ את הנהלת המכון להשבית מערכות חיוניות למחקר החקלאי", אמרו החוקרים.

כדי להבין טוב יותר עד כמה תקציב זה מהווה מכה אנושה למחקר החקלאי במכון וולקני, הסבירה הנהלת המכון, כי סך התקציב המוצע שלו, בניכוי הוצאות שכר קשיחות, פירושו ירידה מסך תקציב הוצאות תפעוליות של 71 מיליון שקלים ל-17.9 מיליון שקלים – ירידה של 75% בתקציב ה"תפעולי" של המכון. למותר לציין שקיצוץ כה חד ביחידת סמך ממשלתית דורש הידברות ובירור ההשלכות בין יחידת הסמך לבין המשרד הממשלתי כך שיוברר ויובן כיצד ניתן, אם בכלל, לקצץ באופן חד כל כך בתקציב המכון.