הסיפור הזה חוזר על עצמו בדייקנות מדהימה. בישיבה הקרובה הממשלה עומדת לאשר תוספת של 15 מיליארד שקל לתקציב הביטחון, סכום שיתפרס על פני העשור הקרוב (2019־2028), זאת לאחר שתקציב המדינה ל־2019, הכולל הקצאה של 72.2 מיליארד שקל עבור תקציב הביטחון, כבר אושר בממשלה. התוכנית החדשה מתרחשת אף על פי שתוכנית הצטיידות נוספת שאמורה הייתה לספק למערכת הביטחון וודאות רב שנתית כבר אושרה.

התוכנית המכונה תר"ש גדעון אושרה לפני שנתיים וחצי על ידי שר האוצר משה כחלון ושר הביטחון לשעבר בוגי יעלון. התוכנית, שכללה הגדלת תקציב, נחשבת "סגורה" ואמורה הייתה לענות על צורכי מערכת הביטחון בחמש השנים הקרובות. איום הטילים ששר הביטחון אביגדור ליברמן נופף בו מול האוצר עשה את שלו, והוא יעלה לאוצר  15 מיליארד שקל.
 

תקצוב התוכנית החדשה, שעלותה כ־30 מיליארד שקל, יתפרס כאמור על פני עשר שנים. מחצית התוכנית תמומן מתקציב המדינה ומחציתה הנוספת מהתייעלות המערכת הביטחונית. היא נועדה לממן בעיקר מערכות הגנה כנגד טילים. באוצר מדגישים שהתוכנית לא תצריך קיצוץ בתקציב ולא תבוא על חשבון הצרכים האזרחיים. עם זאת, עדיין לא ברור מאיפה יבוא הכסף. 
 

זאת ועוד: תוכנית הצטיידות ארוכת טווח כזאת המופעלת לפני בחירות שאמורות להתקיים בעוד חצי שנה או שנה, תחייב גם את הממשלה הבאה. התוכנית החדשה מופעלת מאחר שלטענת שר הביטחון אביגדור ליברמן מפת האיומים הביטחוניים בכלל ואיומי הטילים בפרט התעצמה. לנוכח האיומים בצפון ליברמן לא הסתיר את הצורך בתוספת תקציבית. לפני כשנה הוא דרש חמישה מיליארד שקלים, ולפני כחצי שנה הסכום זינק ל־8.3 מיליארד שקל. אגב, שר הביטחון לשעבר בוגי יעלון דחה את תביעות ליברמן וטען שתוכנית תר"ש גדעון, הנמצאת בעיצומה, עונה על צרכי מערכת הביטחון. 

 אביגדור ליברמן וגדי איזנקוט בתרגיל אוגדה. צילום: דובר צה"ל
 



כאמור, בסופו של דבר זכה ליברמן לגיבויו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ושר האוצר נכנע. כחלון עוד ניסה לקטוף דיווידנד פוליטי כשפרטי התוכנית הודלפו לתקשורת. התוכנית אמורה לסייע לתעשיות הביטחוניות וביניהן אלתא, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית. סביר שההזמנות למכ"מים ולמערכות הגנה כמו קלע דוד, כיפת ברזל וטילי החץ יגיעו מהם.
 

עם זאת, שרי הממשלה חייבים לשאול כיצד מזנקת ההוצאה הביטחונית בסכום כזה וזאת כחצי שנה בלבד לאחר שתקציב 2019 אושר, אם אכן יש לכך הצדקה ביטחונית, וכיצד ייתכן שמה שהיה נכון לפני שנתיים וחצי בלבד אינו נכון היום. כאמור, ההחלטה המהווה כאמור ניצחון גדול לליברמן אינה חפה משיקולים פוליטיים. עד כה הממשלה הנוכחית הטילה את מלוא יוקרתה על המאבק ביוקר המחייה. בעקבות האירועים בדרום, הסוגיה הביטחונית לא הייתה בדיוק הצד החזק שלה.
 

כעת מחפשת הממשלה נתיבי מילוט נוספים כדי להבטיח את הצלחתה בבחירות. הגדלת תקציב הביטחון בעיתוי הנוכחי נתפס כמהלך ראוי למעט ביקורת שתגיע מקרב חוגי הכלכלנים. דברי ביקורת יושמעו אולי גם מכיוונו של בנק ישראל.