דירוג האשראי של ישראל היה תמיד נמוך ממה שהיה מגיע למדינה. סוכנויות הדירוג נמנעו מלהעלות את הדירוג לאורך שנים, וגם כאשר עשו זאת, זה היה באיחור. התואנה העיקרית הייתה תמיד שמצבה הגיאופוליטי של ישראל אינו מאפשר זאת. שכן, מה יקרה אם תפרוץ מלחמה? כיצד ישראל תוכל להחזיר את חובותיה?

זה המקום לציין שישראל מעולם לא איחרה בתשלום חובותיה, קרן או ריבית, וגם לא עשתה מורטוריום בלע"ז, או שמיטת חובות בשפת הקודש. אני טוען כי הדחייה בהעלאת הדירוג, או השהייתו לאורך כל השנים, נבעה לפחות בחלקה ממניעים פוליטיים, במישרין או בעקיפין.

לאורך שנים, סוכנויות הדירוג, המקבלות כסף עבור הדירוג מהמדינות או החברות שהן מדרגות, חפצו ביקרן של מדינות ערב, שהחזיקו את העולם "קצר", בעיקר לאחר שני משברי הנפט של 1973 ו־1979. אז למה לנהוג בהגינות עם ישראל כאשר כל העולם מחזר אחרי הפטרו־דולרים של הערבים?

לערבים היה כוח באזור כמפיקי נפט וכן בעולם, ובעיקר השפעה בארה"ב ובאירופה, שם אהבו למחזר את הפטרו־דולרים. פעם אחר פעם נאמר על ידי סוכנויות הדירוג כי אומנם לישראל מגיע דירוג אשראי גבוה יותר, אך "המצב" והסיכון אינו מאפשר זאת.

כשהייתי היועץ הכלכלי והאחראי על תוכניות כלכליות במשרד האוצר בממשלתו של יצחק שמיר, כתבתי את בקשת הערבויות לאמריקאים כפי שביקש שר האוצר דאז יצחק מודעי. אולם האמריקאים סירבו לתת ערבויות, כדי לאלץ את שמיר להסכים לוויתורים מדיניים. לבסוף הערבויות ניתנו לממשלת יצחק רבין, על סמך הניירות שהגשנו לאמריקאים.

אולם גם לאחר שהאמריקאים העמידו לרשות ישראל רשת ביטחון בדמות "הערבויות האמריקאיות" לנטילת אשראי, דירוג האשראי לא עלה. מה, סוכנויות הדירוג לא מאמינות בכוחה של ארה"ב? ברור שהן מאמינות, אלא שיותר חשוב להן הנפט הערבי.

סטנדרט אנד פורס העלתה את דירוג האשראי של ישראל בשנת 2008, 16 שנים לאחר מתן הערבויות האמריקאיות, ופעם נוספת בשנת 2011. במהלך אותן 16 שנים התמונה הגיאופוליטית השתנתה, חשיבות הנפט ירדה, כוחה של ישראל עלה - צבאית, טכנולוגית וכלכלית - שלא לדבר על מרבצי הגז שביטלו את תלותה של ישראל באנרגיה מיובאת.

יש לסייג ולציין שמודיס, סוכנות הדירוג שבגלגולה ההיסטורי הייתה הראשונה לפרסם דירוג אשראי ולחייב הלקוח על דירוגו עוד בשנת 1909, הייתה הוגנת יותר והעלתה את דירוג האשראי של ישראל בשנת 2000 ופעם נוספת בשנת 2008. עתה, לראשונה, סטנדרט אנד פורס הקדימה אותה עם ההכרזה על דירוג אשראי של ישראל - AA מינוס - מועדון מכובד שבו חברות 28 מדינות במערב שלהן דירוג כזה או גבוה יותר.

תיאבון גדול

דירוג אשראי, או דירוג חוב במקור, בא לעולם בארה"ב לאחר המשבר הפיננסי של 1837, עת השכר ורווחי החברות נפלו בעוד האבטלה גואה. הצמיחה של תעשיית דירוג האשראי החלה בתחילת המאה הקודמת בארה"ב עם הנחת מסילות הברזל והמסע האמריקאי מערבה. המרחקים הגדלים בין ריכוזי האוכלוסייה ומרכזי העסקים ואי היכולת של הבנקאים בניו יורק להעריך יכולתן של חברות הרכבות לעמוד בהתחייבויותיהן, הביאו להקמת חברות אשראי שניתחו וסיפקו מידע על החברות המשתתפות בנהירה מערבה, שנזקקו להנפיק אג"ח למימון הנחת המסילות ופעילות הרכבות. המשקיעים ביקשו מידע אובייקטיבי ככל האפשר על יכולתן של חברות מגייסות ההון לעמוד בהתחייבויותיהן הכספיות.

באמצע מלחמת העולם השנייה, גלגולה הקודם של סטנדרט אנד פורס כבר הפיקה דוחות על מפעלים בארה"ב. בהמשך דירוג אשראי נדרש לממשלות זרות, בעיקר לאחר פשיטת הרגל של גרמניה בין שתי המלחמות, בעקבות השפל הכלכלי ב־1929.

עם השנים זיהו חברות דירוג האשראי הזדמנות לגרוף כסף גדול באמצעות הנפקת תעודות הכשר למנפיקי אג"ח. התיאבון של החברות האלה המשיך לגאות, והן שכחו את תפקידן המקורי - להבטיח ניתוח של אג"ח לטובת המשקיעים.

לאחר פיגועי 11 בספטמבר 2001, הריבית של הבנק הפדרלי בארה"ב (הפאד) הופחתה והחל תהליך של ניפוח מחירי הדירות, שבהמשך קראו לו "סאב פריים", משכנתאות משנה. חברות דירוג האשראי נתנו דירוג לכל המרבה במחיר, בעיקר להנפקת של CDOs - ניירות ערך מגובי משכנתאות משנה ברמה נמוכה ובריבית גבוהה, שהיה ברור שנוטלי המשכנתאות העניים לא יוכלו לעמוד בה.

עבור בצע כסף, חברות הדירוג היו מוכנות לדרג כל מיני מכשירים סבוכים הבנויים על מודלים מתמטיים שאיש לא הבין. משבר הסאב פריים שפרץ בספטמבר 2008 חשף את חברות דירוג האשראי במערומיהן, אולם מהר מאוד הן שבו לסורן, והיום טריאופול חברות דירוג האשראי, הכולל גם את פיץ', שולט בכ־97% מהשוק העולמי.

החדשות הטובות

ואחרי שסקרנו ביעף את ההיסטוריה הלא תמיד מחמיאה בלשון המעטה של חברות דירוג האשראי, מבחינת ישראל זה עדיין מאוד מכובד לקבל דירוג כה גבוה, ויתרה מכך, יש לכך חשיבות מבחינת זרימת הון לישראל, משום שיש קרנות השקעה או פנסיה שאינן משקיעות מתחת לדירוג אשראי מסוים. כעת, אוטומטית, הן יהיו חייבות להחזיק אג"ח של ממשלת ישראל.

הביקוש הנוסף ידחוף את תשואות האג"ח הממשלתי מטה ויביא לרווחים לקרנות הפנסיה, הגמל וההשתלמות בשל עלייה במחירי האג"ח. ירידה בתשואת האג"ח בישראל וירידה בעלות גיוס ההון של ממשלת ישראל יובילו בהמשך לירידה בעלות גיוס ההון על ידי מערכת הבנקאות הישראלית. זוהי הדינמיקה: כשדירוג האשראי של מדינה עולה, הוא מהווה בנצ'מרק, נקודת ייחוס, לשאר מגייסי ההון - בנקים וחברות.

ירידה בעלות גיוס ההון תעמיד מקורות זולים יותר לרשות מערכת הבנקאות. הנהנים הראשונים יהיו חברות שלוות מהבנקים, שיוכלו לקבל הלוואות זולות יותר. גם משקי הבית יוכלו לקבל הלוואות זולות יותר, וכך למשל תפחת עלות המשכנתאות.

גם ההשקעות הזרות הישירות יכולות לעלות. השקעה זרה ישירה היא השקעה שלא מתבצעת בניירות ערך, אלא ברכישת חברות, בהשתלטות על חברות, במיזוג, בהקמת חברות או בזכות לחבר במועצת מנהלים. אם המדינה נהנית מדירוג גבוה, זרימת הון להשקעות ישירות תגבר.

זרימה זו של הון זר לישראל יכולה לעצור את מגמת פיחות השקל בחודשים האחרונים. לכך תהיה השפעה ממתנת על שיעור האינפלציה, דרך מנגנון שער החליפין. אם מגמה זו תתממש, אזי בנק ישראל יתקשה לשמור על יעד האינפלציה שממשלת ישראל העמידה לפניו, 1%־3%. או אז מועד העלאת הריבית יידחה, אלא אם כן הביקוש להשקעות ולעובדים יהיה גבוה יותר מבחינת הלחצים האינפלציוניים מאשר הייסוף של השקל.

נהנית נוספת מעליית דירוג האשראי היא ממשלת ישראל, שתוכל לחסוך בהוצאותיה בגין שירות החוב. עם העודף שייווצר, הממשלה יכולה להפחית חובות (תרחיש לא סביר ערב הבחירות), להעביר כספים לתקציב הביטחון כפי שנעשה השבוע, או לתת כסף להסכמי גג עם רשויות מקומיות במסגרת הבנייה המואצת למגורים.

לפני שהן מפרסמות את מסקנותיהן, סוכנויות הדירוג נפגשות עם ראשי המשק - אנשי בנק ישראל, החשב הכללי באוצר, מנהלי אגפים באוצר, מערכת הבנקאות, תעשיינים וכלכלנים, כדי לנתח את המצב הכלכלי, החברתי, הפוליטי וכמובן התקציבי. חברות דירוג האשראי אפילו עוקבות אחרי המלצות שלהן מהעבר, כגון הטמעת הערבים והחרדים בשוק העבודה. בצד העלאת דירוג האשראי, סטנדרט אנד פורס הביעה ספק אם יש ביכולתה של ממשלת ישראל להתמודד עם שוק הדיור, בייחוד על רקע מבנה הקואליציה.

סוכנויות הדירוג משבחות את ההישגים של המשק הישראלי על יחס החוב לתוצר, שהוא כבר מזמן מתחת ל־60%, על הצמיחה הגבוהה השנה ועל זו הצפויה בשנים הקרובות ועל שיעור האבטלה הנמוך. מובן שהסוכנויות מתרשמות מתעשיית ההייטק של ישראל, שמהווה בשנים האחרונות מחצית מהיצוא המקומי, וכן ממאגרי הגז. כך שעם כל הביקורת המוצדקת על סוכנויות הדירוג והתנהלותן לאורך השנים, בשורה התחתונה הן קובעות שהמשק הישראלי כשיר להתמודד בזירה הכלכלית הבינלאומית, ומהקביעה הזו יש לנו רק מה להרוויח.

תעשיית דירוג האשראי בקצרה: בצע כסף והיסטוריה לא מחמיאה

הדחייה בהעלאת דירוג האשראי של ישראל נבעה, לפחות באופן חלקי, ממניעים פוליטיים. אך עדיין, יש להעלאת הדירוג חשיבות רבה, והמשק ירוויח ממנה