בשנת 1948 למדו בישראל כ-1,600 סטודנטים בשלוש אוניברסיטאות: הטכניון, האוניברסיטה העברית ומכון ויצמן. היום קיימים 62 מוסדות להשכלה גבוהה: שלוש אוניברסיטאות מחקר, האוניברסיטה הפתוחה, 20 מכללות אקדמיות מתוקצבות, 12 מכללות חוץ תקציביות ו-21 מכללות אקדמיות לחינוך, כשתקציב מערכת ההשכלה הגבוהה הוא כ-11.5 מיליארד שקלים, התקציב הגבוה ביותר מאז קום המדינה.
לפי נתוני המל"ג המתפרסמים היום (שלישי), עיקר ההתייצבות נרשמת במספר הסטודנטים הלומדים לתואר ראשון ואילו בתארים מתקדמים יש עלייה. השנה יחלו 230,800 סטודנטים את לימודיהם לתואר ראשון לעומת 230,895 בשנה שעברה, 63,400 סטודנטים לתואר שני לעומת 63,155 אשתקד ו-11,400 סטודנטים לתואר שלישי, לעומת 11,350. בנוסף לכך, יהיו 1,000 סטודנטים ללימודי תעודה, בדומה לנתונים של שנה שעברה.
רוב הסטודנטיות בוחרות ללמוד לתואר ראשון מקצועות עזר רפואיים (82.2%), לאחר מכן חינוך והכשרה להוראה (79.6%), מדעי החברה (69.1%), מדעים ביולוגיים (68.7%), אדריכלות (67.5%), מדעי הרוח (63.3%), רפואה (60.1%), עסקים ומדעי הניהול (59.8%), משפטים (52.5%), חקלאות (51.7%), מדעים פיזיקליים (38.5%), מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (33%) והנדסה (28.5%).
בשנה שעברה למדו למעלה מ-45 אלף סטודנטים מיישובים הממוקמים באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים (אשכולות 4-1) לתואר ראשון - שיעור של 28.2% מסך הסטודנטים ובמכללות המתוקצבות ע"י ות"ת היה חלקם גבוה יותר ועמד על 33.4%.
בתשע"ח כרבע (24%) מהסטודנטים לתואר ראשון למדו במוסדות הלימוד במחוזות הצפון והדרום (9.8% במחוז הצפון ו-14.5% במחוז הדרום), לעומת 9% שלמדו במחוז הדרום בלבד בתש"ן. בנוסף, מספר הלומדים במחוז הצפון גדל כמעט פי שלושה בהשוואה לתחילת העשור הקודם ובמל"ג מסבירים זאת כתוצאה מהרחבת התוכניות הקיימות במכללות האקדמיות בצפון ופתיחת תכניות לימודים חדשות.
שר החינוך ויו״ר המל״ג, נפתלי בנט, התייחס לכך ואמר כי ״יום פתיחת שנת הלימודים הוא יום חג לאקדמיה בישראל. מאות אלפי סטודנטים יבואו בשבוע הבא בשערי האוניברסיטאות והמכללות, אני מאחל לכולם שנה אקדמית מלאת אתגרים והגשמה עצמית. אנו נמשיך להעניק לכם את מלוא הכלים להצלחה, בלימודים ובחיים שלאחריהם״.
יו"ר ות"ת, פרופ' יפה זילברשץ: "מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל נמצאת בתנופה אדירה, ה- OECD דירג את ישראל במקום השני בעולם בהשכלה אקדמית לגילאי 25-64, ולצד הישגים מרשימים בתחומי ההייטק והנגשת האקדמיה לחברה הערבית, יש גידול משמעותי בהשקעות במחקר ובמספר הפרסומים האקדמיים".