עם זאת מצביע כהן על הסכנה כי משקי בית ייקלעו לקשיים בשל משכנתאות גדולות שנטלו. "מבלי להיות רואה שחורות, המצב אצלנו רחוק מלהיות מזהיר. המשכנתאות שלקחו הישראלים ב-2015 הגיעו לשיא של כ-65 מליארד שקלים, ולפי כל הסימנים שיא זה עשוי להישבר ב-2016. פברואר האחרון, לדוגמא, העיד על המגמות בשנה האחרונה בכך שעלה בכארבעה אחוזים לעומת פברואר אשתקד, 4.8 מיליארד לעומת 4.62 מיליארד אשתקד. למעשה אם נבדוק סטטיסטית את עקומת העלייה בלקיחת משכנתאות, נראה, לא במקרה, שהיא חופפת כמעט במדויק את עליות מחירי הדיור בישראל שהכפילו את עצמן מאז 2007".
לדברי שמאי המקרקעין, על מנת למנוע את תרחיש הקיצון הזה, יש לנקוט ב"ריבית דיפרנציאלית". "כלומר, שהריבית שתחול על לוקחי המשכנתאות תקבע ברמתה הנוכחית ולא תחפוף את הריבית הכללית במשק, שעלולה לעלות ולהגדיל מאוד את החזר המשכנתאות עד למצב של אי יכולת לעמוד בכך. הריבית הדיפרנציאלית תמנע בהחלט את רוב מצבי הקיצון האפשריים של התמוטטות או פגיעה אנושה ברמת החיים של אלפי, ואולי אף רבבות משקי בית".
עוד מציע כהן להגביל בפועל את הסכום האופטימלי שניתן לקחת משכנתא למי שמראש ברור שלא יוכל לעמוד בכך. "לדוגמא, הגבלה עד ל-700 או 800 אלף שקלים כשכל מקרה ייבחן לגופו של עניין. הצעה שכזו עשויה מחד גיסא לפגוע ביכולת של אלפי משקי בית להגיע לדירה כפי שרצו, אולם מאידך גיסא היא עשויה מאוד למתן את עליית מחירי הדיור ואולי אף להוריד אותם במקומות מסוימים בפריפריה, שם הם עלו באופן דרמטי לאחרונה".
התרעות פיקוד העורף