את איטומי מעברי האש שלא ניתן היה בעבר לאמוד בתקציב הפרויקט, ושלא אחת היו גורמים לעיכוב בקבלת טופס 4 נוכח היותם "תורה שבע"פ", מחליפה עכשיו שיטת ניהול אחרת. מתברר שגם הנישה שגורמת לכל כך הרבה פריצות תקציב בענף הבנייה יכולה להתנהל באפקטיביות.

פיילוט תקן 2174 במגדל "היי טאוור"- מגדל המגורים הגבוה בישראל  
תחום מיגון האש מהווה רכיב קטן מאוד בתקציב פרויקט בנייה, ואף על פי כן מהווה רכיב משמעותי ביותר מבחינת ההשלכות שלו לייצר עיכוב במסירת הפרויקט ובחשיפת הקבלן לקנסות מצד המזמין.
יזמים רבים שמזמן עייפו מלנסות לאמוד את תקציב איטומי מעברי האש, מעבירים את האחריות לסעיף נעלם זה לקבלן הראשי לתמחרו כ"קומפלט" או "פאושלי". מכאן הדרך לפריצת תקציבים קצרה ביותר. 

מזה למעלה מ-5 שנים נכתב תקן ישראלי 2174 במכון התקנים. על אף שטרם הסתיים הליך התקינה, והתקן הנ"ל אינו מחייב ואף אין מעבדות בדיקה שהוסמכו לבדוק לפיו, בפועל יזמים וקבלנים משלמים על בדיקות מעבדה מבלי שידוע להם שאין חובה לבצע בכלל את הבדיקה הזו שכיום מכונה בפי כל 931.
 
יו"ר הוועדה שדנה בת"י 2174, יועץ הבטיחות ג'קי פרידמן הציע לחברת אשטרום לקחת חלק בפיילוט ולבצע את עבודות איטום מעברי האש בפרויקט היי טאוור, שהוא מגדל המגורים הגבוה ביותר בישראל, בהתאם לתקן. אשטרום הסכימה ומכך מהווה חלוצה בתחום והתגייסותה ראויה להערכה.
 
נטלי אבן, מנכ"לית פילו אש, שהייתה שותפה לכתיבת תקן 2174 יחד עם ג'קי פרידמן, ושהחברה שבבעלותה מבצעת את עבודות איטום מעברי אש בהיי טאוור, אומרת: "יישום התקן עשוי להביא לשינוי משמעותי ביחס לתחום איטום מעברי האש שהוא תחום מציל חיים, שמפאת היותו עד היום לא מוסדר, לא ייחסו לו חשיבות".
 
אבן אומרת עוד: השינוי עתיד להיות במספר מישורים, בהיבט הבטיחות - תקן 2174 הסדיר איזה מוצרים מותרים בשימוש ואיזה לא. לראשונה נדרש שהמוצרים המותקנים בפרויקט ייוצרו במפעל עם בקרת איכות מפעלית של צד שלישי וכך יובטח שהמוצר שנבדק במעבדת הבדיקה יהיה תואם למוצר שיותקן בשטח.

הוראות נציב מחייבות התקנה ורטיקלית רק עם מוצרים שנבדקו במעבדות כמו UL
הרבה לא יודעים שהבדיקות שמבוצעות במכון התקנים נכונות רק להתקנת מחסום אש בקיר, בעוד שרוב ההתקנה בפרויקטים הן ורטיקליות. במקרה כזה מחייב התקן שהמוצר ייבדק במעבדות כמו מעבדת UL להן יש תנורי בדיקה שבודקים התקנה ורטיקלית.

כאמור, להתאמת המוצר לתקן יש חשיבות לא רק במישור בטיחות אש להבטיח שבאמת המוצר יפעל במצב שריפה, אלא גם בהיבט הביטוחי. חברת הביטוח לא תשפה מבנה שהותקנו בו מוצרים שלא עומדים בתקן. נטלי אבן מבהירה: "על אף שתקן 2174 לא מחייב עדיין, ישנן הוראות נציב משנת 2020 שמחייבות התקנה ורטיקלית רק עם מוצרים שנבדקו במעבדות כמו UL".

הליך הבדיקה של 2174 שונה לחלוטין ממה שמוכר היום. מעבדת הבדיקה מלווה את הפרויקט טרם בוצעה ההתקנה, ואחת הדרישות המקדימות היא לקבל מקבלן הביצוע כתב כמויות מפורט לפי סוג החסימה. דרישה זו עשויה להביא סוף לתמחור "הפאושלי", שגורם לפריצות תקציב.

ההבנה שנדרש כתב כמויות מפורט לפי סוג החסימה עלתה בסיור הראשון בפרויקט היי טאוור שהתקיים עם  תמר דויד ממעבדות סיסטם, היות ותקן 2174 מחייב את המעבדה בדיווח על לפחות 10% מסך כל סוג איטום בפרויקט.

תחום איטום מעברי אש משתלב עם עבודת קבלן האינסטלציה, החשמל, מיזוג האוויר ואפילו קבלן השלד. לכל סוג של חסימה בדיקה לפי תקן ספציפי. כך למשל לא מספיק להציג למעבדה תעודת בדיקה למחסום אש לכבלי חשמל, יש להציג תעודת בדיקה לכבלי חשמל מהסוג שמותקן בפרויקט הספציפי, ובוודאי שלא ניתן להשתמש במוצר שנבדק כמחסום לפתח שבו עובר צינור לפתח שבו עוברת תעלה או לתפר במבנה.

מכיוון שתחום איטום מעברי האש משתלב עם קבלנים שונים באתר, יזמים רבים מעדיפים לבצע התקשרות ישירה עם קבלן איטומי האש. כך לדוגמה בפרויקט הענק של דיזיין סיטי – מתחם העיצוב של ישראלי במישור אדומים. שם בחר היזם לעבוד ישירות עם חברת פילו אש.

דיזיין סיטי– עיר העיצוב של ישראל במישור אדומים (צילום: ניצן גינת)
דיזיין סיטי– עיר העיצוב של ישראל במישור אדומים (צילום: ניצן גינת)


ניהול נשי רגוע יותר, ענייני, נכון ומדויק
לדברי סיגל טלקר, מנכ"לית משותפת בפילו אש, דווקא מכיוון שתחום מיגון האש צריך להשתלב עם כל כך הרבה קבלנים באתר, יש משמעות לניהול נשי שהרבה פעמים הוא רגוע יותר, ענייני, נכון ומדויק. נטלי ואני משתמשות בהמון אינטליגנציה רגשית כדי לנהל את החברה. יש לנו מוטיבציה עצומה להוכיח את המקצועיות שלנו, ובשיחה הראשונה איתנו הלקוחות מבינים שמבחינה מקצועית יש על מי לסמוך, אבל היתרון האמיתי הוא בזה שאנחנו רואות את הלקוחות שלנו כשותפים. אנחנו מבקשות שיגדירו לנו את המטרות העסקיות שלהם בפרויקט וחשוב לנו שיקבלו את מה שהם צריכים ולא פחות חשוב לי זה שיהיה כיף לעבוד איתנו.
 
לא נטלי ולא אני נולדנו לתוך המקום הזה של למנכ"ל חברה בענף הבנייה. אנחנו נאלצנו למלא את המקום הזה לאחר שהבן של אבא שלנו פתח ב 2017 חברה מתחרה. יש לנו מולו הליכים משפטיים על מנת שיחליף את שם החברה שלו מאחר ויש לקוחות שטועים נוכח הדימיון העז בין שמות החברות.
סיגל טלקר, מנכ''לית משותפת ובעלים פילו אש (צילום: פז טלקר)
סיגל טלקר, מנכ''לית משותפת ובעלים פילו אש (צילום: פז טלקר)

פילו אש נוסדה על ידי דויד פילו בשנת 1989. דויד היה לוחם אש שנים רבות ומילא תפקידי פיקוד שונים במרחב אילת, והיה הראשון לייצר מוצרי איטום מעברי אש בישראל. תקן 2174 חייב את פילו אש לבצע בדיקות במעבדות בחו"ל ואף להעביר את הייצור לחו"ל מאחר ובישראל אין בקרת איכות כפי שמחייב התקן. 

לדברי נטלי אבן, כהערכות לתקן ביצענו בדיקות למוצרים במעבדות UL מנקודת מבט של קבלן ביצוע וחיפשנו פתרונות לבעיות שעולות בבנייה בישראל כמו מקרים בהם אין גישה לצינורות או שיש ריבוי מערכות. נכון להיום אנחנו החברה היחידה בישראל עם מוצרים שמאושרים להתקנה על הרצפה. בפרויקט פארק עופר של חברת בסט ואלקטרה ME בזכות הטכנולוגיה המתקדמת של המוצרים שלנו ידענו לתת פתרון שסייע לקבלן לעמוד בלוחות הזמנים. מאחר ומדובר על פתרונות חדשים ולא מוכרים, הכבאות ויועץ הבטיחות הבכיר שמואל נתנאל, ביקשו וקיבלו הבהרות ואסמכתאות ולאחר מכן קיבל הפרויקט אישור אכלוס.

נטלי אבן, מנכ''לית משותפת ובעלים פילו אש (צילום: פז טלקר)
נטלי אבן, מנכ''לית משותפת ובעלים פילו אש (צילום: פז טלקר)