זה כבר לא סוד: בשנים האחרונות נולדים סטארט־אפים רבים חדשים בבירת הנגב. חלקם אולי אף יזכו יום אחד להימכר תמורת סכום גבוה לחברת ענק או אפילו יהפכו בעצמם לחברת ענק. עד שזה יקרה, הם יכולים לקבל דחיפה ראשונית בדמות חצי מיליון שקל, פרס ראשון לזוכה בתחרות SilicoNegev, שאותה יזמו עמותת מט"ע יחד עם TECH7, קהילת היי־טקיסטים מקומית.

בין עשרת המתחרים שעלו לגמר, שייערך ב־10 במאי, יש כמה מבטיחים במיוחד: חברת XTRMX, למשל, פיתחה טכנולוגיה שמאפשרת עריכה משותפת של חומרי וידיאו בזמן אמת, בלי להעלות או להוריד אותם במחשב מסוים, טכנולוגיה שכבר מעניינת אולפנים בהוליווד וחברות תקשורת ברחבי העולם.

חברת CROOSING פיתחה סופר לינק, שברגע שלוחצים עליו הוא עורך למשתמש במחשב סיור אוטומטי ברחבי הרשת, עובר בין אתרים ומגלגל בתוכם בעצמו. זהו כלי שבאמצעותו מפרסמים יכולים לכוון אליהם את הגולשים בצורה אלגנטית, וגם בו מגלות עניין חברות שזקוקות לפרסום מתוחכם.

חברה נוספת בעלת פוטנציאל היא HC Vision. הסטארט־אפ מתיימר לנתח ממה עשוי כל חומר בעזרת תמונה שלו. דרך צילום תמונת ארוחת בוקר, למשל, ניתן יהיה לדעת מאילו חומרי יסוד היא מורכבת וכמה קלוריות היא מכילה. חברות ענק עולמיות כבר מתעניינות בטכנולוגיה הזאת.

ההחלטה של הממשלה להעביר את מטה הסייבר הלאומי לבירת הנגב וההחלטה של צה"ל להעביר לאותו המקום את בסיסי הטכנולוגיה של הצבא, עם יחידות העלית של חיל התקשוב ואמ"ן, בהן יחידת 8200, עשו את שלהן. שתי ההחלטות האלה, שעוד לא יושמו לגמרי, גרמו לבאזז ולתקווה להפריח את הנגב במיטב הטכנולוגיה של הדור הבא.

ראש העיר רוביק דנילוביץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו כבר מפנטזים על העתיד שבו באר שבע תהיה בירת הסייבר של ישראל והעולם. אבל הדרך לשם עוד ארוכה ומפותלת, ונכון להיום בבאר שבע עובדים פחות מאחוז מעובדי תעשיית ההייטק הישראלית.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וחברת דן אנד ברדסטריט לשנת 2016, ישנן כ־7,000 חברות הייטק בישראל, מתוכן כ־200 נמצאות באזור הדרום, בכלל זה באר שבע. מבחינת כוח אדם, ישנם כ־300 אלף עובדי הייטק בישראל, מתוכם כ־2,000 נמצאים באזור באר שבע, שם מרוכזת כמעט כל תעשיית ההייטק של דרום הארץ.

כשמגיעים לבאר שבע ברכבת ישראל, נסיעה של כשעה וחצי מתל אביב, התחנה הראשונה בעיר סמוכה לאוניברסיטת בן־גוריון, הגאווה האקדמית של העיר. בבאר שבע אוהבים להזכיר שהם "מייצרים" הכי הרבה מהנדסים בארץ. כל שנה יוצאים מתחומי העיר 8,000 מהנדסים חדשים, רובם לא חוזרים אליה לאחר סיום הלימודים.

בשנים האחרונות ליורדי תחנת האוניברסיטה נגלה מראה חדש - פארק הייטק שמוקם מהצד השני של פסי הרכבת. גשר שמחבר בין שני צדי פסי הרכבת נראה טריוויאלי אולי, אבל בבאר שבע לא הייתה אפשרות להגיע בקלות מצד לצד, עד שלפני כשנה הוקם הגשר, שבצורה סימבולית ופרקטית מחבר את אזור ההייטק לעיר.

סיום בניית הגשר היה סיבה למסיבה. ראש העיר ושר התחבורה ישראל כץ יזמו טקס חגיגי, שבמהלכו סיפר דנילוביץ' שוב על העתיד הוורוד שהוא צופה לעיר, בדרכה להפוך למרכז הייטק. תושבי באר שבע התרגלו לשמוע בשנים האחרונות הבטחות רבות על כך, בינתיים הגשר מוביל לשני בניינים בני ארבע קומות בלבד, שאותם מאכלסות כ־40 חברות הייטק וכ־30 חברות הזנק.

איתי רשף, סמנכ"ל שיווק גב ים, ורועי צוובנר, מנכ"ל פארק ההייטק גב־ים נגב, אומרים כי הבנייה של הבניין השלישי צפויה להסתיים בעוד כשנה, והבניין הרביעי נמצא כבר שלבי התכנון. "בסופו של דבר, צפויים לקום תוך עשר שנים למעלה מ־15 מבנים במקום", הם אומרים. "במאות חברות בפארק יעבדו למעלה מעשרת אלפים עובדים. אנחנו במשא ומתן מתקדם עם מספר חברות גדולות ורב־לאומיות, ומקווים שבקרוב ייחתמו ההסכמים הסופיים".

מרכז הסייבר העולמי

בסיס אגף התקשוב של צה"ל מתוכנן להיבנות בשטח פארק ההייטק. בסוף שנת 2022 יגיעו ראשוני החיילים לקריית התקשוב, ועד אמצע 2023 הבסיס יאוכלס במלואו, כאשר ישרתו בו 5,000 חיילים, שיתעסקו במיטב הטכנולוגיה של הצבא, חלקם אולי ישתלבו לאחר מכן כעובדים בפארק ההייטק. גם חברות ההייטק במתחם יזכו לשיתוף פעולה עסקי עם הצבא, אומר אל"מ אשר דבש, ראש מינהלת מעבר דרומה בחיל התקשוב. "בצה"ל רואים במעבר הזה ציונות ורצון לחזק את אזור הדרום. צפוי לנו שיתוף פעולה פורה עם תעשיית ההייטק המקומית".

קצת אחרי מעבר חיל התקשוב, גם בסיס מודיעין של אמ"ן צפוי לעבור מאזור גלילות לבאר שבע. אם הכל יתקדם לפי התכנון, עד 2025 ישרתו בקריית המודיעין 12 אלף חיילים, 7,000 בסדיר והשאר בקבע. "מה שיכול לעכב את הפרויקט נכון לעכשיו הוא אי־מציאת פתרון תחבורתי הולם לחיילים", אומר גורם בכיר בצה"ל. "90% מהמשרתים ביחידות שיעברו דרומה גרים באזור המרכז. אבל ההגעה מהמרכז לאזור המיועד של הבסיס, אורכת כשעתיים וחצי לכל כיוון בתחבורה הציבורית. זהו אינו זמן סביר. אנו שואפים שיהיה אישור להקמת תחנת רכבת באזור הבסיס, או שתהיה רכבת קלה בין תחנת הרכבת של באר שבע לאזור הבסיס, כך שזמן ההגעה יהיה פחות משעה וחצי לכל כיוון. אנו בוחנים פתרונות תחבורתיים נוספים, אולם הפתרון חייב להימצא בחודשיים הקרובים, על מנת שנעמוד בזמני המכרז".

בנוסף, עדיין לא אושר התקציב לתוספת תשלום לחיילים שיעברו לשרת בדרום הארץ. "תוספת זו הכרחית כדי שנוכל להוציא את המכרז לפועל", אומר אותו גורם צבאי.

עוגן נוסף של תעשיית ההייטק שכבר הוקם בעיר הוא מתקן הרשות הלאומית להגנת הסייבר, שבו מועסקים כמאה עובדים. זהו גוף שנמצא תחת משרד ראש הממשלה ונועד להגן על תשתיות המדינה הקריטיות וגם על נכסים של אזרחים מפני התקפות סייבר. הקמת המתקן עודדה את התעשייה המקומית, וכיום כשליש מתעשיית ההייטק בבאר שבע עוסקת בתחום הסייבר, כך על פי הנתונים העדכניים של דן אנד ברדסטריט.

גם אוניברסיטת בן־גוריון שותפה בניסיון לבנות תעשיית הייטק פורחת בעיר הדרומית, ושמה דגש על פיתוח יכולות בחקר הסייבר. "אנחנו בונים שותפויות חזקות עם חברות רב־לאומיות, בהן דויטשה טלקום, PayPal ,Oracle, Lockheed Martin-Leidos ,IBM ו־Dell־EMC", אומר נטע כהן, מנכ"ל חברת ב.ג. נגב טכנולוגיות, חברת מסחור הטכנולוגיה של האוניברסיטה. "ב־2016 חתמנו על כמאה שיתופי פעולה והסכמי מחקר משותף".

לטפח את דור העתיד

בכל יום עושים את דרכם לפארק ההייטק כ־1,800 איש ואישה, רובם מהנדסים ומהנדסות שמועסקים במרכזי הפיתוח של החברות הגדולות הממוקמות בפארק. שיעור ההשתתפות של נשים בקהילת עובדי הפארק עומד על כ־23%. 35% מעובדי הפארק הם בוגרי האוניברסיטה בעיר, ו־86% מתגוררים בדרום.

זיו אופק הוא אחד הבוגרים שנשארו בעיר. כיום הוא מכהן כמנכ"ל CDI, המרכז לחדשנות דיגיטלית בנגב. המשרדים שלו משתרעים על כמעט קומה שלמה באחד הבניינים בפארק ההייטק. "כשסיימתי את הלימודים בשנות ה־90, רק אני נשארתי בעיר מתוך כ־200 סטודנטים", הוא אומר. אופק פתח חברת סטארט־אפ שנמכרה ב־235 מיליון דולר. חלק מהכסף הגיע לכיסו, מה שמאפשר לו להרגיש בטוח כלכלית כדי להתמקד בטיפוח דור העתיד של הסטארט־אפיסטים בעיר.

"בעבר לא חשבנו להציע לאנשים להגיע לפגישות בבאר שבע, תמיד היינו נוסעים לתל אביב, אבל כיום אני כמעט לא יוצא לפגישות חוץ", הוא אומר. "כולם מגיעים לפה ונהנים מהנוף המדברי המדהים. חוץ מזה, תראה לי איפה במרכז יש כל כך הרבה חנייה כמו פה".

אולם לדבריו מכיוון שהתחום נמצא בחיתוליו, מספיקה טעות אחת כדי שהכל יקרוס. "אם אנחנו רוצים להצליח בחזון הציוני שלנו ולחזק את באר שבע, אנחנו חייבים לחשוב מחוץ לקופסה. אם נציע את מה שתל אביב מציעה, אין לנו סיכוי. המטרה שלנו היא להיות יצירתיים ולהביא ערך מוסף בתור תעשיית הייטק מתקדמת. אבל עדיין לא הגענו למסה קריטית של חברות על מנת להרגיש בטוחים בהצלחה שלנו".

אופק מארח במשרדים שלו חברות סטארט־אפ בתחילת דרכן. תמורת תשלום בסיסי הוא נותן להן את האפשרות לפרוץ גבולות, "הפעילות של CDI היום מתפרשת על פני שטח של 2,000 מ"ר בפארק ההייטק. יש לנו 21 חברות פורצות דרך, שמעסיקות עשרות עובדים, ומגייסות עשרות מיליוני דולרים ממשקיעים".

אחד מהם הוא יותם צוקר, ממקימי קהילת Tech7 שמנסה לאחד את העובדים בתחום הטכנולוגיה והיזמות בעיר. "הקהילה, שפועלת מינואר 2015 מונה כ־14 אלף איש, עובדים ומתעניינים בתחום", הוא אומר. "הרצון שלנו הוא לקדם ולחזק את קהילת ההייטק במטרופולין באר שבע ולמצב את כל אזור הדרום כמוביל טכנולוגי ברמה הבינלאומית".

בשנה האחרונה הוכפל מספר הסטארט־אפים בנגב, וכעת פועלים באזור כ־111 מהם. מחציתם נהנים ממסגרת כלשהי שנותנת תמיכה, או על ידי המדינה או על ידי גופים פרטיים. יפעת ליבוביץ', מנהלת אקו־סיסטם נגב בעמותת PresenTense מזהה כבר ניסיונות לבנות סביבה דומה גם מחוץ לגבולות העיר. ״יש יוזמות באזורים שונים בנגב, למשל במועצת בני שמעון, בשדרות ובירוחם. ישנם אקסלרטורים ביישובים כמו אופקים וחורה, חממות ממשלתיות וכמות הולכת וגדלה של סטארט־אפים, כל אלה תורמים להיווצרות אקו־סיסטם יזמי מדהים בנגב".

תעשיית ההייטק הישראלית, בייחוד הסטארט־אפים, נחשבת לשנייה בחשיבותה אחרי ארה"ב. "סיליקון ואדי", זה הכינוי שניתן בעולם לעמק הסיליקון הישראלי, פרפרזה ים־תיכונית לעמק הסיליקון האמריקאי. כי מבחינת העולם הגדול ישראל היא ואדי אחד קטן. אבל למרות גודלו המזערי, סיליקון ואדי הישראלי הנפיק בבורסה האמריקאית יותר חברות הייטק מכל מדינה אחרת בעולם מלבד ארה"ב. ישראל עוקפת במספר החברות את כל אירופה ביחד.

רבים ניסו להבין איך מדינה קטנה, צעירה, מרובת בעיות ואויבים, הצליחה להפוך למובילה טכנולוגית ולמודל לחיקוי עבור מעצמות מערביות גדולות ממנה. ההסברים לכך הם, בין היתר, האמא היהודייה שדוחפת את ילדיה אל הפסגה, ויצר ההישרדות של העם היהודי, שנמצא במאבק קיומי גם במדינה שלו, ושנותן לסטארט־אפיסטים המקומיים אומץ להגיע הכי רחוק שאפשר.

בנוסף, בישראל אין זו בושה להיכשל לעומת מדינות אחרות, שבהן כישלון אחד הוא אות קין לכל החיים. גם צה"ל מככב בהסברים שניתנו בעולם להצלחה הפנומנלית הישראלית בעולם ההייטק. יחידות טכנולוגיות של צה"ל מעניקות לחיילים צעירים את הידע על טכנולוגיות פורצות דרך, שלאחר מכן מוצאות את עצמן בתעשייה המקומית.

"החלום שלי הוא לעבוד בבאר שבע, אבל במקום זה אני נוסע כל יום מהעיר לעבודה באזור השרון ומבזבז שעות על הכבישים הפקוקים", אומר חיים (30), תושב העיר. הוא נשוי ואב לילד, מהנדס, בוגר תואר ראשון ושני מטעם אוניברסיטת בן־גוריון, שנולד והתגורר כל חייו בעיר. "אני עובר באזורי הייטק בערים שונות, בכל אחת מהן נבנו בשנים האחרונות בניינים גדולים ורבים יותר מאשר בפארק ההייטק בבאר שבע, ואני פשוט לא מבין איך אפשר למצוא עבודה בעיר שלי. כבר כמה שנים טובות אני לא מצליח למצוא".

כפי שמדינות בעולם מנסות להבין ולחקות את ההצלחה של ישראל בתחום ההייטק, ערים שונות בארץ מנסות לחקות את תל אביב, שמשכה אליה כמעט מחצית מכלל תעשיית ההייטק. גם באר שבע מנסה בכל כוחה לשים את עצמה על המפה. זו תהיה דרך ארוכה אבל יש תקווה בסופה.

האם ב"ש הפכה לשחקן מרכזי בזירת ההייטק? הנתונים מראים אחרת

הקברניטים טוענים שהעיר הפכה לגורם משמעותי בשוק הטכנולוגי, אך בפועל פחות מאחוז מהעובדים נמצא שם. ואיך המרחק מהמרכז עלול לפגוע במכרז של מעבר צה"ל לנגב?