יש מחקר משנת 2013 על נהגי מוניות בלונדון, שהוכשרו במשך כמה שנים לא להשתמש בתוכנות ניווט אוטומטיות. במחקר בדקו את תוצאות ה־MRI שבוצע במוחם וראו שנפח ההיפוקמפוס - מבנה מוחי שהתפקיד שלו הוא חשוב מאוד בתהליכי קידוד ומיצוק זיכרונות, והוא הראשון שמתנוון במחלת האלצהיימר - היה גדול אצלם יחסית לעומת המדידה שלפני תחילת ההכשרה. כלומר, אימון קוגניטיבי יכול לגרום לשינויים פלסטיים במוח. חוץ מהמחקר הזה היה גם מחקר שבדק אנשים שניווטו עם תוכנת ניווט לעומת כאלה שניווטו בלעדיה, ומצא שהפעילות המוחית באזור ההיפוקמפוס הייתה מוגברת אצל מי שניווט בעצמו".
לדברי ד"ר אינספקטור, "חוקרת בשם בטסי ספארו טבעה את המונח גוגל אפקט, וחוקרים אחריה קראו לזה 'שכחה דיגיטלית'. כלומר, אנחנו מסתמכים על המכשירים הסלולריים לאחסן מידע עבורנו, וכשאנחנו צריכים לשלוף מידע, אנחנו לא זוכרים, כי הפקדנו את המשימה הזו בידי הסמארטפון. אנחנו פחות מתאמצים לזכור את התוכן, אבל כן חשוב לנו לזכור איפה אחסנו אותו. לטווח הארוך עדיין אין לנו מידע מחקרי מספיק כדי לדעת אם אנחנו אכן מחלישים בכך כישוריות מוחית מסוימת, ואילו לטווח הקצר, אנשים יכולים להרגיש שהם נהנים מהיתרונות של הסמארטפון, אך השאלה היא אם זה use it או lose it".
סוגיה מעניינת נוספת קשורה במצלמת הסמארטפון. "חוקר בשם הנקל נתן לנבדקים במחקר להסתובב במוזיאון עם סמארטפונים", מספר ד"ר אינספקטור. "היו נבדקים שאמרו להם לצלם דמויות ספציפיות, והיו כאלה שאמרו להם לא לצלם. אלה שצילמו זכרו פחות טוב את האובייקטים. אבל החוקר גם הראה שאם מבקשים מאלה המצלמים לעשות זום אין, הרי שזה מאוד מצמצם את הפער בין מי שזכרו לאלה שלא זכרו, כי זה דרש מהם להתמקד".
"בהחלט. אפליקציות של משחקים מסוימים יכולות לשפר את הזיכרון ואת הקשב. יש אפילו תוכנות לאימון קוגניטיבי שרופאים ומרפאים בעיסוק ממליצים למטופלים שלהם להשתמש בהן. כמו כן, קיימות אפליקציות מסוימות בסמארטפון שבעזרתן אפשר לאתר אנשים שהלכו לאיבוד, ויש מטופלים חולי אלצהיימר שחייהם פשוט ניצלים בזכותן".
"אומנם בזכות התיעוד כל הידיעות מגיעות מאוד מהר, אבל במקרים כמו פיגועים למשל, לפעמים מתפרסמים פרטים בלי שום צנזורה, מה שעלול לפגוע בפרטיותם של אנשים שנתפסים אולי בסיטואציה לא נעימה. כל עניין הגבולות היטשטש לגמרי".
לדברי ד"ר שפירא, פעמים רבות דברים שצילמו אנשים עוררו אחר כך סערות. "כמו למשל המחאה של יוצאי אתיופיה ב־2015, כאשר העימותים בין המפגינים לשוטרים בכיכר רבין תועדו גם על ידי הסמארטפונים, או למשל הארגונים שפועלים למען בעלי חיים ומצלמים מהשטח כל מיני תמונות שמתעדות התעללות. אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה כל דבר חשוף מיד להעלאה ברשת וכל תיעוד נתון לפרשנות. היום כל אזרח יכול להעלות כל דבר שהוא רוצה. יש לזה אומנם יתרונות, אבל מצד שני הוא גם לא כפוף לכללי האתיקה העיתונאית, ויכול להיווצר שיימינג לא מוצדק. לפעמים גם מנצלים את הסמארטפון לצרכים שליליים של מציצנות ושיתוף. בזכות הסמארטפון נוצרו גם כוכבי רשת. כל זכות הקיום שלהם נולדה מהרשתות החברתיות, ובעזרת הסמארטפון הם מתעדים את עצמם בכל מקום, מעלים תמונות לאינסטגרם והופכים לסלבס".
ד"ר ליסק טוען שההשפעות של הסמארטפון באות לביטוי עוד יותר אצל ילדים. "כתוצאה מחוסר תנועה, גם צפיפות העצם של הילדים יורדת, ובמיוחד אצל בנות זה עלול להקדים את גיל הופעת האוסטיאופורוזיס", הוא טוען. "אנחנו גם יודעים שאצל ילדים יש לחץ דם גבוה בגלל שימוש במסכים וגם הופעת טיקים בפנים".
"הסמארטפון גורם להתנהגות על הספקטרום האוטיסטי, כלומר בעיות בתקשורת, מכונסות בתוך עצמך. זה גורם גם לסימפטומים של דיכאון, להפרעת קשב, בעיקר אצל ילדים, ולעידוד הפרעת קשב אצל מבוגרים. אנחנו גם יודעים שאזורים במוח ממש משתנים בעקבות הסמארטפון, מה שיכול להשפיע על שליטה קוגניטיבית וויסות רגשי ולהוביל להתנהגות אגרסיבית, סף תסכול נמוך, פגיעה באמפתיה לזולת, זיהוי לקוי של קונפליקטים וטעויות ופגיעה ביכולת קבלת ההחלטות".
"אם לפני עשור מקור המידע העיקרי היה ערוצי הטלוויזיה, כיום אלה הטלפונים החכמים שבהם יש אפליקציות של עיתונים, וגם כמובן רשתות חברתיות. רוב האנשים גולשים כיום ברשתות החברתיות בנייד, וזה גורם לכך שהחיבור לעולם הפוליטי נהיה הרבה יותר משמעותי ורחב. ראינו את זה בניסיון ההפיכה הצבאית בטורקיה ביולי 2016. העובדה שלכל אדם יש בכיסו כלי תקשורתי ממדרגה ראשונה, אפשרה בפועל את החיבור ואת הארגון בין האנשים. ראינו גם את הנשיא ארדואן מדבר בטלוויזיה באמצעות הטלפון שלו".
לדברי חלבה־עמיר, גם המהפכה שפרצה בתוניסיה ב־18 בדצמבר 2010 היא דוגמה להשפעתו של הסמארטפון. "כזכור, בחור צעיר הצית את עצמו, ובעקבותיו החלו הפגנות רבות, אך הטלוויזיה התוניסאית לא שידרה זאת ובבירה לא ידעו על כך כלום. אנשים שצילמו את ההפגנות העלו סרטונים לפייסבוק, וכך זה הופץ בצורה ויראלית. לאט־לאט ההפגנות התפשטו והגיעו למדינה כולה, עד שב־14 בינואר הנשיא ברח. בהחלט אפשר לומר שהמשקל של הסמארטפון בהקשר הפוליטי הוא אקוטי".
ד"ר ברק מבהירה שהסמארטפון בעצם גרם לכך שהעבודה כיום נכנסת הביתה, וגם הבית נכנס לעבודה: "בזמן שנמצאים בבית מקבלים דרך הסמארטפון מיילים והודעות וואטסאפ. זה אומנם הופך את העבודה לנגישה יותר, אבל מצד שני הזמן שלך בבית הוא לא רק של הבית, וגם בערב, כשיוצאים לבילוי עם משפחה או חברים, מקבלים הודעות שקשורות בעבודה. פעם זו הייתה רק נחלתם של רופאים שנמצאים בתורנות, ואילו כיום זו נחלת הכלל. זה בעצם יוצר מצב שבו אנחנו צריכים להיות נגישים וזמינים בכל שעות היום".
"מבחינה משפטית, זה תלוי בחוזה שיש לך עם המעביד, אבל בפועל רוב האנשים אפילו לא יחשבו אם זה לגיטימי או לא לגיטימי ופשוט יענו להודעה או למייל. זה כבר הפך לנורמה ולאורח חיים. כמו כן, מי ששולח לך את ההודעה גם מצפה שתעני לו מיד, ואם לא עונים, זה עלול להביא לכעסים".
ד"ר ברק מציינת שהסמארטפון גם פוגע בצורה מסוימת בעבודה עצמה: "למשל, היום הייתי באיזשהו עסק, ותוך מתן שירות מישהי פשוט השתהתה לכמה רגעים וענתה להודעות וואטסאפ, כשאני עומדת מולה. אין ספק שזה מסיח את הדעת מהעבודה, וכשאנחנו בעבודה, אנחנו לא באמת 100% בעבודה. נושא הקשב בזמן העבודה מאוד נפגע, הסמארטפון פוגע בריכוז העובד, ויש גם פגיעה בתחום היצירתיות. מישהי ששוחחתי עמה אמרה לי שמאחר שהיא כל הזמן צמודה למכשיר, היא מרגישה שהיצירתיות שלה נפגמת, וכדי להתרכז בעבודה היא פשוט נאלצת להשתיק את המכשיר הנייד".
התרעות פיקוד העורף