בימים אלה מגיע למסכים "אימוג'י - הסרט" - יצירת אנימציה שלמה המוקדשת לסמיילים השמחים והעצובים והאדישים, וגם לגלידות, לקופים, לקקי המחייך ולכל יתר הסמלים המסייעים לתקשורת בין–אישית או קבוצתית–סלולרית במאה ה–21.  מתי בדיוק הפכו האימוג'ים לגיבורי תרבות, וממה עוד מורכבת תרבות הפופ–טראש של ימינו? כדי שלא תגידו שלא שמתם לב, או שפספסתם, וכדי שילדיכם לא יצחקו עליכם, לפניכם המילון השלם להווה המתמשך, נכון ללפני חמש דקות, ואולי גם לחמש הדקות הבאות (בהנחה שטרנד זה או אחר לא ייכחד עד לירידת שורות אלו לדפוס). להלן התופעות הגיקיות, הפרחיות והטכנולוגיות הפופולריות, וגם המנג'סות, החדשות או המאוסות והפוטוגניות, של חיינו.

(א)
אומברה: גיוון הדרגתי של השיער מהשורשים עד הקצוות. גוון שמתחיל כהה ומסתיים הרבה יותר בהיר. זה אמור להיראות טבעי, אבל נראה כאילו שחורדינית מנסה לחזור לצבע הטבעי שלה.

אימוג'י: ציורים קטנים בתוך הטלפון המאפשרים לכם להביע כל רגש (אהבה, שנאה, כעס), מסר (מזל טוב), דעה על העולם (לייק, לא לייק, קקי) או רצון (המבורגר, בירה, חתול) באמצעות סמיילים וסמלים קטנים אחרים.



"אימוג'י - הסרט": סרט האנימציה החדש שלכבודו התכנסנו כאן. היצירה פותחת דלת לעולם הסודי הנמצא בסמארטפונים. בתוך אפליקציית המסרים ישנה עיר שוקקת שבה כל סמלי האימוג'י גרים. בעולם הזה לכל אימוג'י יש רק הבעת פנים אחת, למעט גיבור הסרט, ג'ין, שמאוד רוצה להיות "נורמלי", כמו כל סמלי האימוג'י האחרים.



בהיותו גיי, במאי הסרט טוני לאונדיס טען שהוא מזדהה עם ג'ין, שכן הוא יודע מה זה "להיות שונה בעולם שמצפה ממך להיות משהו מסוים". במקור, טי.ג'יי מילר מ"עמק הסיליקון" מדבב את דמותו של ג'ין (בעברית זהו תמיר גינזבורג). כוכבים בינלאומיים נוספים שהיינו יכולים לשמוע את קולותיהם אילו ילדינו היו יודעים אנגלית: ג'יימס קורדן, אנה פריס, מאיה רודולף, כריסטינה אגילרה וסופיה ורגרה בתפקיד אימוג'י רקדנית הפלמנקו.




איני הנהג: חייבים לשקר כדי לשרוד.

אינסטגרם: בזמן שאתם יושבים בשירותים ומדפדפים בטלפון שלכם, אני עושה כיף חיים, עם קוקטייל ביד!





אכילה אינטואיטיבית: אין דיאטה פשוטה מזו: לא רעב? אל תאכל.

אלי אקספרס: כמו לקבל הפתעה מסין בדואר - עד שזה מגיע, כבר שכחתם מה הזמנתם.

אנדרקאט: בניינטיז נערים אופנתיים עם סקייטבורד עשו גאלח. היום כולן עושות גאלח - מנערות אלטרנטיביות ועד אמהות בפילאטיס, ואף אחד כבר לא קורא לזה גאלח. "עשית אנדרקאט? שיו, איזה מאמם!".
אננס: פעם זה היה פרי טרופי, היום זה סמל לקלילות וכיפיות. כל שאתם צריכים כדי שיידעו שאתם ספונטניים ובעלי שמחת חיים הוא פריט לבוש או תיק שמודפס עליו אננס (או הרבה אננסים קטנים), אולי אפילו גרביים. וגם בבית לא תזיק לכם איזו קערה, סבונייה או ואזה בצורת הפרי הטרופי השובב.

אתגר הבקבוק: טינאייג'ר מקרוליינה הצפונית העלה בשנה שעברה סרטון, שבו הוא נראה זורק בקבוק מים מינרליים, והבקבוק נוחת בעמידה. הביצוע הזה הפך ללהיט ויראלי, ומאז כולם זורקים בקבוקים ומנסים לחשב את כמות המים המדויקת שצריכה להיות בהם כדי שינחתו בעמידה. מאז שבתי ספר מסוימים בארצות הברית אסרו הבאת בקבוקי מים מינרליים לבית הספר, כי עדיף שהילדים יתייבשו מאשר יפריעו, מסתפק הנוער באפליקציה שעושה סימולציה להקפצת הבקבוק.

(ב)
באזפיד: כל חידוני "בחן את עצמך" החשובים באמת באתר אחד. למקרה שתהיתם איזה טעם גלידה אתם בנסיכת דיסני.

בודי פוזיטיב: תנועה חברתית שמעודדת אנשים כבדי משקל להעלות לאינסטגרם תמונות שלהם עושים יוגה.

(ג)
גורמה בפיתה: התחכמות קולינרית שכזאת, והצדקה לדחוף פיתה.

גיבורי־על: בעזרת כוח פיזי מוגזם, עמידות, מהירות ורפלקסים על־אנושיים, הצליחו גיבורי־ העל לצאת מעולם הגיקים חובבי הקומיקס ולהשתלט על הוליווד עם בלוקבאסטרים המגלגלים מיליונים.

גל גדות: גיבורת־העל שלנו.

גלידה שחורה: גם הגלידריות מיישרות קו עם דרישות האינסטוש. קצת פחם עוד לא הרג אף אחד.






(ד)
דאב: תנועה מוזרה שבה כאילו מתעטשים לתוך המרפק ומיישרים את היד השנייה. צמחה כסוג של ריקוד בסצינת ההיפ הופ של אטלנטה כבר ב־2013 ועברה כברת דרך, כולל ריקודי ניצחון של שחקן הפוטבול קאם ניוטון ב־NFL. בדצמבר בשנה שעברה השטיק נכנס למיינסטרים הישראלי בזכות שם ברדוגו מ"האח הגדול". האמת היא שזה טרנד די דאשתקד, אבל בטוח שיש עדיין ילדים אצלנו שמבצעים את התנועה.



דאק פייס: הפרצוף הזה שהצעירים עושים כשהם מצלמים את עצמם לרשתות חברתיות. אלוהים יודע למה.

דונלד טראמפ: עדיין כתום, עדיין בכותרות, עדיין נשיא ארצות הברית.

"דספסיטו": לואיס פונסי ומלך הרגאטון דדי יאנקי, שני פורטו־ריקנים שיודעים מה לוהט, הביאו לכם את הלהיט הלטיני הכי גדול מאז "מקרנה". הוא הגיע לראש המצעדים בכל פינות תבל. נכון לזמן כתיבת שורות אלו, הקליפ בכיכובה של מיס יוניברס בדימוס, זולייקה ריברה, גם כן מפורטו־ריקו, נצפה 2,617,887,713 פעמים ביו־טיוב. וגם ג'סטין ביבר, כוכב הפופ שקופץ על כל טרנד חם, גזר עליו קופון עם רמיקס לדוברי האנגלית.

(ה)
האשטאג: פעם המטרה הייתה לגרום לכל מי שמחפש תמונה של חתול ברשת חברתית להגיע אליך. כיום האשטאגים בעיקר מנסים להוסיף סאבטקסט, קריצה או אירוניה להערות המטופשות שלכם.

הוברבורד: המטרד התחבורתי הנוכחי הוא סקייטבורד חשמלי. נראה שכיף לנסוע בזה, למרות הסיכוי לשבור את הראש. ואף על פי שהשם נולד ב"בחזרה לעתיד", אין לו ממש קשר לסקייטבורד המעופף של מרטי מקפליי.

(ו)
הוואטסאפ של הגן: אם יש לכם שני ילדים בשני גנים שונים, הלך עליכם.

הוואטסאפ של המשפחה: כל כך הרבה תמונות של כל כך הרבה אחיינים בכל כך הרבה מסיבות סיום.

(ז)
זרעי צ'יה: הג'וקים האלה ששמים על האוכל בשביל שהוא יהיה בריא יותר.

(ח)
חד קרן: היצור המיתולוגי הקסום הפך בעידן הרשתות החברתיות לקלישאת העצמה ואינדיבידואליות נשית של בחורות מיוחדות וחמודות בלבד. הולך טוב עם שיער בגוני פסטל, לק בכל צבעי הקשת ונצנצים.




חדר בריחה: משחק הרפתקאות שבו אנשים ננעלים (פיזית!) בחדר וצריכים לפתור סדרה של חידות בעזרת רמזים כדי לצאת ממנו, לפני שאוזל הזמן. כיום ניתן למצוא לא מעט חדרי בריחה ברחבי הארץ, ועד כמה שקשה להאמין, השעשוע הגיקי הפך בארץ לטרנד סחי משמעותי. מעולם לא ניסינו, אז אין לנו מושג מה קורה אם לא פותרים את החידה בזמן.

חולצות של להקות (שאנשים לובשים אף על פי שמעולם לא שמעו עליהן): כמו הבחורות שבאו להופעה של בריטני בחולצות של איירון מיידן מקסטרו וחולצות של הראמונז מ־H&M. לאחרונה, אגב, נצפה בסניפי זארה ז'קט ג'ינס ורוד עם פאצ'ים של קיס.

(ט)
טבעונות: או פליאו.

טודו בום: הכל בסדר.

טלגראס: קניון וירטואלי שבו אפשר להזמין גראס בלחיצת כפתור, מיוזמתו של עמוס דב סילבר, המשיח הירוק. גן עדן לסטלנים ישראלים עם סמארטפונים.

(י)
יו־טיובר: פעם הדרך היחידה של טינאייג'רים עם עודף דעות להרוויח קצת כסף הייתה להיות כתב צעיר בעיתון נוער. היום הם יכולים פשוט להיות יו־טיוברים. כן, הם מתפרנסים מהסרטונים שהם מעלים ליו־טיוב: הדרכות איפור, משחקי מחשב עם קריינות מלומדת, יומן אישי מצולם בטיול בת מצווש, פריקה של שקיות ממסע שופינג מפרך, או סרטון שבו הם חותכים בקבוק קולה בסכין קצבים.

יוש (סיומת): פייסוש, אינסטוש, בת מצווש, היוש, ביוש.

ילקוט: פתאום כולם הולכים עם תיק על הגב כאילו היו תיכוניסטים בדרך לגימנסיה.

(כ)
כיסוי לאייפון: עוד דרך להביע את האינדיבידואליות שלך.

(ל)
לגו: עם סדרות, סרטים, שיתופי פעולה עם מותגי־על אחרים, עלילות פתלתלות ודמויות מקריפות, מותג הקוביות הדני חווה קאמבק אדיר וחובק עולם שעולה להורים מיליארדים.

לחבר מילים שלא לצורך: גמני, אוהבתותך. והגרוע מכל: שירוקלחת.

לצלם כל דבר: אני מתעד (את עצמי) משמע אני קיים.

(מ)
מיוזיקלי: פעם כל אדם קיבל 15 דקות של תהילה. היום כל בת 12 מקבלת 15 שניות של תהילה, באמצעות האפליקציה שמשגעת את הנוער. היא מאפשרת להם ליצור ולשתף סרטוני וידיאו, שם הם כאילו מבצעים את להיט המצעדים התורן. זה לא ליפ־סינק, רבותי, זה ליפ־דאב.

מיניונים: עם צאת הסרט "גנוב על העולם", המרצ'נדייז של היצורים הצהובים עם האוברול חוזר. קבלו ילקוטי מיניונים, מדבקות מיניונים, כובעי מיניונים, בקבוקי שתייה מיניונים, חולצות מיניונים ואפילו קרטוני חלב מיניונים.




מוט סלפי: נכון, זה כבר לא חדש. זה רק אומר שאנשים כבר לא מתביישים לשלוף אותו.

מקס סטוק: גן עדן צרכני מלא בפלסטיק ונייר צבעוני. מספק את אותו הריגוש כמו איקאה, רק יותר בזול ועם חפצים קטנים יותר.

"משחקי הכס": סדרת פנטזיה שעשתה את הקרוסאובר מעולמם של חובבי טולקין ו"מבוכים ודרקונים" אל תוככי המיינסטרים הטלוויזיוני. אחרי הפסקה ארוכה, שוב חזרנו לעולם הפנטסטי המלא בסקס, אלימות, תככים פוליטיים, בגידות, בריתות, דרקונים וחרבות מבית HBO.




מתנפחים: כל מה שאתם אוהבים מגיע בימינו גם בגרסה מתנפחת. מברבורים עד אבטיחים, מדונאטס מזוגגים ועד ברווזונים עם משקפי שמש. על כולם אפשר לשבת, פחות או יותר, בבריכה או בים, וכולם פוטוגניים מאוד ויוסיפו צבע לתמונות האינסטגרם שלכם.

(נ)
נועה קירל: היא שרה, רוקדת, משחקת, מדגמנת ומדבבת. מולטי־טאלנט מקומית בת 16.




(ס)
סוקולנטים: צמחים בעלי עלים וגבעולים עבים ובשרניים המכילים תאים אוגרי מים, כולל קקטוסים (ע"ע). פעם זה היה עציץ, היום זה עיצוב פנים אורבני.

סטורי: סנאפצ'ט, אל תחשוב שאתה כל כך מיוחד. גם לאינסטגרם אפשר להעלות היום וידיאו קצר שנעלם.

סטורי טיים: משחר ההיסטוריה צעירים עשו דברים טיפשיים שהם עתידים להתחרט עליהם. היום הם מצלמים וידויים אישיים חושפניים ומעלים אותם ליו־טיוב.

סטטיק ובן־אל: ההתגלמות הטהורה, המצליחה והמדויקת ביותר של הפופ העברי החדש. הצמד יפה הבלורית, ביחד עם המפיק ג'ורדי, יוצרים להיטי־על שהם חובה בכל חתונה ופעוטון, כי מה שמדבר אל הישראלים זה בס עם סלסולים. ואגב, יש גם גרסאות כיסוי לשירים של סטטיק ובן־אל כשירי הלל למשחק הסלולרי "קלאש רויאל".




סטנד־אפ: שוב קול.

סליים: עיסה דביקה ואיכסה היא להיט הילדים העכשווי. אפשר לקנות סליים בחנויות "הכל בדולר" למיניהן, וכפי שמוכיחים אין־ספור סרטוני יו־טיוב של ילדים יזמים ויצירתיים, אפשר גם להכין לבד בבית. ישנה הגרסה המסוכנת, המכילה כימיקל בשם בורַקס או חומרי ניקוי שעלולים לגרום לכוויות בעת ההכנה. ויש גם גרסה ידידותית יותר שמכילה קצף גילוח, סודה לשתייה, דבק לבן, צבעי גואש ותמיסה לעדשות מגע. ויש גם יוניקורן סליים (ע"ע חד קרן), שהוא בכל צבעי הקשת ומלא בנצנצים, בהתאם למיתוס המודרני שלפיו חדי קרן מחרבנים קשת בענן.

סלפי: עדיין הבעת הנרקיסיזם הפופולרית ביותר על הפלנטה.

סנאפצ'ט: עזבו, במילא לא תבינו.

ספטום: בניינטיז עשו פירסינג בגבה, בפופיק ובלשון, בשנים האחרונות כולם תוקעים עגיל יעני שבטי באמצע האף. אבא ואמא, אין מה לדאוג, זה לא מפריע לקנח אותו.

ספינר: על אף השמועה, לא הוכח מדעית כי הוא מסייע לבעלי הפרעת קשב וריכוז, היפראקטיביות או אוטיזם. בטוח שהוא יכול לעזור להעביר שיעור היסטוריה משעמם.



(ע)

על: מגיבורי־על ועד מזון־על. בימינו לא מסתפקים בפחות מזה.

(פ)
פארק הירקון: בין בריטני, פט שופ בויז וגאנז אנד רוזס, למה בכלל ללכת הביתה?

פואטרי סלאם: כמו תחרות "כוכב נולד", רק עם משוררים שמדקלמים את השירה שלהם. עוד תופעת שוליים שחדרה למיינסטרים הישראלי. טוב, יחסית.

פחות: כמו להגיד "לא", רק יותר מעליב.

פליאו: או טבעונות.

פלמינגואים: כי ינשופים זה כל כך 2012.




פמיניזם מזרחי: וגם פמיניזם מזרחי לסבי.

פפר: בנקאות דרך הסמארטפון ועם עמלות נמוכות. או הדרך של בנק למשוך את המילניאלס, ששונאים חשבונות אבל אוהבים אפליקציות.

(צ)
צורות גיאומטריות: טרנד עיצוב מינימליסטי בשחור־לבן ובגוונים של אפור ונחשב לשיא הטעם הטוב. אפשר לקבל צורות גיאומטריות על חולצות או על מצעים, נגיד. ואל תשכחו לקעקע משולש קטן וחלול על הצד הפנימי של הזרוע.

(ק)
קוואי בוקס: מינוי חודשי לקבלת קופסה של דברים יפנים חמודים בדואר: החל במקלות בטעם תות של הלו קיטי, דרך מדבקות זוהרות של פוקימון ועד מחזיקי מפתחות בצבעי פסטל של גלידות מחייכות חיוך ביישני.

קקטוס: אחיו הקטן של האננס בתחום המרצ'נדייז וההדפסות. בהיותו פחות צבעוני ובוהק, הדפס שלו נחשב קצת יותר איכותי מהדפס אננס, אבל זו אשליה בלבד.

קקי מחייך: אימוג'י הקקי המחייך היה כוכב הרבה לפני שיצא "אימוג'י - הסרט". מומלץ לקנות כמה כריות קקי מחייך, לשים בארגז ולהחזיק בבוידעם כמה עשורים. זה עוד יהיה פריט וינטג' נחשק ויקר ערך.

קרוספיט: איך לעשות כושר עם חבל, צמיג ושק חול.

קריוקי: מאז שחדרי הקריוקי הפרטיים הגיעו לארץ, אין דרך מרימה יותר לחגוג יומולדת.

(ר)
רגאטון: ז'אנר מוזיקלי מנענע ישבנים המשלב היפ הופ ומוזיקה לטינית עם השפעות קאריביות. הסגנון נולד בניינטיז בפורטו־ריקו, והיום כולם עושים אותו - גם בחו"ל, גם בארץ ובעיקר סטטיק ובן־אל. מערבבים קצת אווירה לטינית, קצת שמש ג'מייקנית, סוואג של היפ הופ, קמצוץ דאנסהול וקצת ראפ, ומקבלים את הז'אנר הקיצי המושלם לכל חדר כושר.

ריבוט: כי רימייק זה פאסה. בכל מקרה מדובר בהימור בטוח: במקום לקחת סיכון כספי על סרט חדש, לוקחים מותג ישן, מלהקים שחקנים צעירים וחתיכים לתפקידים הראשיים ומתחילים הכל מחדש. בריבוט אפילו לא צריך להיצמד לעלילה המקורית כמו ברימייק, וגם לא צריך להסתפק בסרט אחד - אפשר להפיק סדרת בלוקבאסטרים במכה, עם אינסוף סיקוולים ופריקוולים שמתרחשים בנקודות זמן רנדומליות. מהסרט החדש של ה"רובוטריקים", דרך "משמר המפרץ" המודרני ועד "כוכב הקופים" העדכני, תעשיית האתחולים לא נחה לרגע.

(ש)
שירה: מילא זה שכותבים אותה, אבל זה שמקריאים אותה מול קהל! כמו סטנד־אפ, רק מצחיק לא בכוונה.

(ת)
תכלס: תכלס.