זהו אולי תור הזהב מבחינת תוכן, אבל מרבית הקהל עדיין נמצא מחוץ למשחק. “ההמונים עדיין לא צורכים את זה, ויש לכך שתי סיבות: מבחינה
אגב, כבר לפני שנתיים, פרסם "הניו יורק טיימס" כתבה על הנושא החם והעדין. “לצרכן הפודקאסטים הממוצע מאוד קשה לדעת עד כמה מה שהוא מאזין לו הוא בחסות מסחרית או ממומן על ידי פרסומות, אבל בסופו של דבר מי שקובע את התוכן המערכתי הוא אדם עם אוריינטציה עיתונאית", מוסיף דודזון.
“זה תלוי בכישרון שלהם ובהפקה שלהם. אני חושב שיש מעט מאוד אנשים בעולם שבתור אינדיבידואלים מסוגלים להחזיק פודקאסט. הפודקאסטים האיכותיים בעולם עוסקים בסיפורים. אין פה טריק; פשוט עושים עיתונות מעולה".