תקווה חדשה לחולי דמנציה? מדענים בארה"ב, ממספר מרכזים רפואיים, פיתחו שתל מוחי המסוגל לחזק תפקודים קוגניטיביים ולהגביר את רמת הזיכרון. השתל, אשר מיועד לטיפול בחולי דמנציה (שיטיון) ובבעלי פגיעות טראומטיות ופגיעות שונות במוח, הוא פרי עבודה רבת שנים של פענוח אותות מוח. אולם מה שנרשם עד היום באופן תיאורטי – לראשונה הוכיח את עצמו הלכה למעשה.



ההתקן החדיש יוצר גירוי חשמלי במוח בזמן שזה נאבק "לאחסן" מידע חדש. למעשה, הוא עובד בדומה לקוצב לב: שולח פעימות חשמליות למוח; כשמנגד, המכשיר יודע להיות "שקט" כל עוד המוח מתפקד כרגיל. בעוד שגירוי חשמלי של המוח והעצבים נמצא כיום בשימוש נרחב לטיפול בהפרעות תנועה, אפילפסיה וכאב, המחקר הנוכחי בדק את השפעת הגירוי החשמלי על הזיכרון, וכאמור העלה תוצאות חיוביות.



הפיתוח פורסם בשבוע האחרון בכתב העת Nature Communications, וזאת לאחר שנרשמה הצלחה ברורה כבר במבחן הניסוי הראשון, שנערך על 25 חולי אפילפסיה: ההתקן שיפר זיכרון מילים ב־15% - כמות שלפי החוקרים היא בערך כמו זו שמחלת האלצהיימר "גוזלת" במשך שנתיים וחצי מהחולה.


בשלב הראשון, הוחדרו למוח של המשתתפים אלקטרודות, שסייעו לחוקרים לאתר את הדפוסים המדויקים המאפיינים את המוח שלהם כשהוא בתפקוד הגבוה ביותר, מבחינת הזיכרון ואחסון המידע, ומנגד את הדפוסים האופייניים למוח כשתפקודי הזיכרון נמצאים במצבם הנמוך ביותר.



בשלב הבא, התבקשו המשתתפים לשנן בעל פה רשימת מילים, ומאוחר יותר, לאחר הסחת דעת - לציין כמה שיותר מהן. הדפוס חזר על עצמו בסדרת מבחנים שנערכה לכל משתתף ברצף, כשבכל מבחן הוא משנן מילים אחרות. כדי להשוות בין שני המצבים, חלק הרשימות שוננו תוך שההתקן שיצר גירוי מוחי היה דלוק, וחלקן - כשההתקן מכובה. כאמור, בממוצע, הביצועים היו טובים ב־15% כשהמכשירים היו דלוקים.



ד"ר זאב פלדמן, מנהל היחידה לנוירוכירורגית ילדים במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, מסביר כי בזמן ביצוע מטלות הזיכרון, נמצא כי "גירוי חשמלי של פני האונה הטמפורלית שיפר את תפקודי הזיכרון של הנבדקים בצורה מובהקת, בהשוואה לתפקודם ללא הגירוי. גירוי אזור אחר של המוח, ההיפוקמפוס, גרם להרעה בביצוע מטלות הזיכרון".



האם מוקדם להתרגש? השתל עודו בשלב ניסיוני ואף לא ברור אם תהיה ישימה לחולים אחרים לבד אפילפטיים. מעבר לכך, חוקרים אחרים בארה"ב מודאגים מהאפשרות של שימוש לא ראוי במכשיר, בהיותו "מגביר" זיכרון.



כך או כך, לדבריו של ד"ר פלדמן, "מחקר זה חשוב בעצם ההוכחה שניתן לווסת על ידי גירוי חשמלי לא רק תפקודים מוטוריים או תחושתיים אלא גם תפקוד קוגניטיבי. הדרך ליישום תוצאות המחקר, שנעשה בתנאי מעבדה מבוקרים, עוד ארוכה, ותדרוש מחקר מעמיק ופיתוח טכנולוגיות מתאימות שיאפשרו לקהלים רבים ליהנות מפירותיו, כפי שקרה בתחום הגירוי המוחי כטיפול להפרעות התנועה ולגירוי העצבי לטיפול באפילפסיה וכאב".