"יצאתי עם מישהו מאתר מוכר”, מספרת מאיה. “הוא היה בחור מקסים, סיפר לי על חייו ועל המשפחה שלו והכלבים שלו, בסוף הדייט הוא ליווה אותי הביתה וניסה בכוח להיכנס אלי לדירה תוך שהוא מנסה להפשיט אותי. שום דבר בהיכרות או בדייט לא רמז לכך שאני מתכוונת לשכב איתו. הוא היה מיומן מאוד והבנתי תוך כדי מאבק שהוא לא סתם בחר אותי ולא סתם שאל שאלות מסוימות בשיחה וגם בדייט. הצלחתי להיאבק בו ולסגור את הדלת. כמובן שבאתר הוא מיד נעלם, חסם אותי כנראה. רעדתי כמה ימים. אחרי כמה חודשים חברה שלי מצאה אותו במקרה באתר תחת שם אחר. הזהרתי אותה מיד, אבל ברור לי שישנן בחורות שזה הצליח לו איתן”.

סיפורה של מאיה הוא רק אחד מתוך שלל עדויות של נשים שנפלו קורבן להטרדות מיניות בעולם הדייטינג הישראלי, הווירטואלי והלא וירטואלי. רבות מהן כנראה פשוט ידחיקו את המקרה וינסו להמשיך הלאה. “לא רציתי ללכת למשטרה”, מודה מאיה. “לא ידעתי מה לומר להם: ‘יצאתי לדייט מרצוני עם בחור שליווה אותי הביתה וניסה להיכנס בכוח?' לא חשבתי שבכלל יתייחסו לזה. דיווחתי באתר, אבל לא קיבלתי מהם שום תגובה. אני עם האתרים והאפליקציות גמרתי, ובכלל מאז אותו מקרה אני לא יוצאת לדייטים. התחושה הזו של ‘אין לי שום הגנה ואני לא באמת יודעת כלום על האדם שמולי’ היא תחושה מאוד קשה”.

בעיית ההטרדות מועצמת כמובן באתרי ובאפליקציות היכרויות, שם המשתמשים יכולים להתחבא מאחורי המסך, ולעתים אף מאחורי פרטים בדויים. “נתקלתי בשלל חוויות לא נעימות: גברים ששלחו תמונות של איברי מין בלי שהתבקשו, גברים שקיללו וגידפו כשלא נעניתי להם, לחץ למסירת מספר טלפון, שיחות ווטסאפ מגעילות בשעות לא סבירות", מספרת ג'. "התחושה הנוראה מכל היא שזה קורה לכולן, ושאם תשימו בחדר עשר נשים שמשתמשות באתרים, לכל אחת יהיה לפחות סיפור אחד מגעיל או מטריד. החופש באפליקציות, התחושה שאפשר לעשות הכל, יוצרת את המצב הזה. אלו גם לא דברים שאפשר להתלונן עליהם, בכל שיחת חברות זה עולה ואין מה לעשות".



התלוננתן באתרים על משתמשים כאלו?
"אין למי, את יכולה לעשות 'ריפורט' וזה משהו מאוד כללי, או לחסום. בשום מקרה לא חזרו אלינו מהאתרים".


ג’ונגל שם בחוץ

לעתים ההיכרות באתרי ובאפליקציות ההיכרויות, כמו במקרה של מאיה, מובילה למפגשים טראומטיים מחוץ למסך המחשב או הנייד. “הכרתי באתר היכרויות בחור שנראה מאוד נחמד”, מספרת גלית. “ניהלנו שיחה נעימה, נפגשנו בתל אביב, הייתה אווירה טובה, ולכן כשהוא הציע להקפיץ אותי הביתה לא חששתי. מהר מאוד הוא עלה על איילון, חתך משם לתוך חניון וניסה בכוח לאנוס אותי, הצלחתי להדוף אותו ולשכנע אותו לשחרר אותי, והוא נתן לי ללכת. מצאתי את עצמי הולכת ברגל ומחפשת מונית הביתה. הבטחתי לעצמי שאני עם אתרי היכרויות גמרתי”.

דיווחת לאתר?
“זו אפליקציה שלא יושבת בישראל, אז יש רק אופציה לדווח בצורה אוטומטית מתוך רשימה של סיבות, שאף אחת מהן היא לא ‘ניסה לאנוס אותי’. לא ידוע לי מה קרה לדיווח שלי. אלי לא חזרו”.

צ’ מנהלת קבוצת פייסבוק בת מעל 1,000 גולשות, שמנסה להיאבק בתופעת ההטרדות ברשתות החברתיות ובאפליקציות ההיכרויות. לדבריה, זו לא הקבוצה היחידה הפעילה כיום בנושא. “אנחנו מצליבות כל מידע שמגיע אלינו”, היא אומרת. “אנחנו לא מוכנות לסתם שיימינג בקבוצה. אנחנו חוסמות ומעיפות נשים שמציקות לנשים אחרות או מדליפות מידע. יש מקרים של גברים ש־15 נשים מתלוננות עליהם, אז כולן משקרות? לא”.

לעתים ההיכרות באתרים באפליקציות מובילה לטראומה. צילום אילוסטרציה: אינג אימג'

למרות השמירה על האנונימיות ועל קבוצה סגורה, צ’ מספרת שהיא מקבלת כל הזמן איומים לתיבת ההודעות מגברים שנחשפו בקבוצה. נשות הקבוצה כמעט לא פונות למשטרה, אך בשל חשיפת שמם של הגברים המעורבים, לעתים הן מקבלות איומים בהליכים משפטיים נגדן. “הן מתביישות”, מספרת צ’. “תמיד שואלים אותן: ‘איך לא שמת לב?’ אז נשים מתביישות לספר”.

אתרי ההיכרויות מספקים מענה כלשהו במקרה שפונים אליהם להתלונן?
“שום התייחסות. אפשר לחסום את אותו אדם, ואז זה מונע ממך לראות אותו וממנו לראות אותך, אבל הוא יכול להמשיך במעשיו. פניתי כמה פעמים לאתרי היכרויות ולא קיבלתי תגובה. אין עם מי לדבר. מבחינתם, יש להם תקנון שמסיר מהם כל אחריות כלפיך, בבחינת ‘אתם מבוגרים, אז תסתדרו’. אין שום דרך לוודא שאותו אדם לא ממשיך במעשיו”.

למה את עושה את זה?
“כי יש כאן תופעה, בישראל ובעולם, שצריך לשנות. יש ניצול של פלטפורמות להיכרויות, ניצול של הרצון לאהוב ולחפש אהבה. זו תופעה שאני מנסה לתקן בכל צורה, כמובן במסגרת החוק, אנחנו לא כאן כדי לפגוע באף אחד, אין נקמה אישית, אין שיימינג, אבל מי שומר עלינו? זה ג’ונגל שם בחוץ”.

גורם באחד מאתרי ההיכרויות מסר ל”מעריב” כי למרות הרצון להיות מקום בטוח להיכרויות, אתרי ההיכרויות אינם יכולים להוות תחליף לבית משפט ואינם יכולים או רוצים לקבוע אשמה ולכן, כמו גם מסיבות של פרטיות, הם אינם מעבירים אינפורמציה למתלוננות לגבי מה היה אופן הטיפול ואם היה.

זה לא חיזור

חודשים ספורים חלפו מאז שקמפיין MeToo# נכנס לחיינו, התפשט ברחבי העולם והוביל להוקעתם מהזירה הציבורית של לא מעט אנשים, שנטען כלפיהם כי הטרידו, ויש מי שטוענים שכבר ניתן לראות את אותותיו, לטוב או לרע, בעולם ההיכרויות הישראלי, הווירטואלי ומחוצה לו. "אני שומעת סיפורים מנשים שההיכרות עבורן באינטרנט הייתה מאד קשה וטראומטית - עלבונות, הטרדות ועוד - ואני בהחלט רואה שינוי בשנה האחרונה בהתנהגות", אומרת איריס סלומון, פסיכולוגית ומנהלת "ספיד דייט". "יש יותר פתיחות לדבר על הטרדות ותקיפות מצד נשים, ויש גם שינוי התנהגותי. בסקר MTV שנערך בדצמבר האחרון 40% מקרב הנשאלים בגילי 18־25 אמרו שהקמפיין שינה את דרכי ההתנהגות והחיזור שלהם ו־61% מהנשאלים בגילים אלו אמרו שלדעתם החברה מאפשרת התנהגות סקסיסטית. יש שינוי בגילים צעירים כי יותר קל להשפיע עליהם. זו התחלה של שינוי".

סלומון מודעת כמובן להבדל בין התנהגות וירטואלית לבין התנהגות בעולם האמיתי. "גברים לא מרשים לעצמם את אותה התנהגות שהם מרשים לעצמם מאחורי מקלדת, ואולי הטרדות וירטואליות הן לא פיזיות, אבל לפעמים הן פוגעות מאוד", היא אומרת. "בגלל זה קמפיין MeToo# וקבוצות וירטואליות שחושפות התנהגות כזו הם כל כך חשובים".

"באתרי היכרויות רואים שגברים צעירים יותר עם מודעות מפנימים את המסר ומבינים שמשהו צריך להשתנות”, אומר אורן, רווק בשנות ה־30 לחייו. “אבל אנחנו כנראה לא הבעיה. הבעיה היא גברים מבוגרים יותר שבטוחים שהקמפיין הזה הוא ציד של מכשפות פמיניסטיות. הם באמת לא מבינים מה לא בסדר, הם בטוחים ששיחות על איברים והצעות מיניות כבר בהתחלה הן בסדר גמור, ואם מישהי לא נהנית מזה, אז שתגיד. מבחינתם, זה לגיטימי להטריד ולראות אם הצד השני מגיב”.

“היום אני בודק בכל היכרות מה האישה שמולי חושבת על הקמפיין כדי לדעת איפה אני עומד”, טוען דור, גרוש בשנות ה־40 לחייו. “היום כל דבר יכול להתפרש בצורה לא נכונה, ואני לא רוצה אחרי שיצאנו ובילינו ונהנינו - לגלות למחרת שאני מואשם במשהו. אני לא מטריד ולא אנס, אבל הקמפיין הזה מפחיד”.

“אני לא מרגישה שינוי משמעותי”, טוענת מצדה גלי, בשנות ה־30 לחייה. “אני חושבת שמי שחושש מהקמפיין הוא מי שיש לו סיבה לחשוש. יש אנשים שהתרגלו להתנהג בצורה קצת מגעילה לנשים ופתאום מבינים עכשיו שיש סיכוי שההתנהגות הזו לא תעבור יותר. אבל בגדול אני לא רואה שינוי, עדיין אנשים מנסים למשוך בשיחה לתחום המיני ועדיין מרשים לעצמם לשלוח תמונות עירום. אני לא מגיבה לזה”.

אלון, בשנות ה־40 לחייו, "משתמש כבד" כהגדרתו באתרי היכרויות, דווקא רואה השפעה ברורה של הקמפיין על הדרך שבה חלק מחבריו מתנהלים באתרים. "לי תמיד היה ברור מה זה הטרדה ומה זה לא", הוא אומר. "אני לא קונה את השטויות של אנשים שאומרים 'זה חיזור'. סליחה, הערות על המראה של מישהי ותמונות של איבר המין שלך הן לא חיזור, הן הטרדה. עיקר השינוי מגיע אצל אנשים שמבינים פתאום שההטרדה שלהם לא בהכרח תישאר חסויה כי יש נשים שיפרסמו את זה, ושיש מחירים. הרי לא כולם מטרידים רק באנונימיות של האפליקציות, יש מספיק מטרידים בפייסבוק, ושם קל למצוא אותם ולפרסם, ואני בעד. זה לא מפחיד אותי כי אני לא עושה דברים כאלו. הגיע הזמן שהשיח ישתנה, ואם חברי הגברים חושבים שזה מגביל את יכולת החיזור שלהם, שיחשבו שוב, ויחשבו חזק על מה שהם עשו בעבר ויבינו שזה לא יעבור יותר".