אחרי המאבק בפוסטים רווי השנאה וההסתה בפייסבוק, במשרד המשפטים יצאו בימים אלה למאבק מתוקשר נגד הרשת החברתית טוויטר. לטענתם, ארגוני הטרור מצאו בית חדש בטוויטר, בעוד שפייסבוק וגוגל כבר מבצעות פעילות סינון והסרה מסיבית של תכנים מסוג זה. “ארגוני טרור כמו חמאס וחיזבאללה עברו לפעול בפייסבוק במקום בטוויטר”, אמרה השבוע שרת המשפטים איילת שקד. “דרך טוויטר מקדמים ארגוני הטרור פעילות טרור ומסיתים לאלימות, לרוב בפעילות פומבית ללא חשש. קיים היעדר שיתוף פעולה מצד טוויטר. קראנו לחוק הסרת התכנים 'חוק הפייסבוק', אבל האמת היא שהיום צריך לקרוא לו 'חוק הטוויטר'.

"אנחנו רואים אינדיקציות ברשתות החברתיות לתסיסה גוברת שעשויה להשליך על גל הסתה סביב מועדים רגישים: פסח, יום הנכבה, יום האדמה וצעדת המיליון", הוסיפה שקד. זו אינה הפעם הראשונה שבה טוויטר נאלצת להתמודד עם ביקורת מסוג זה: הנהלת הרשת החברתית כבר הודיעה בעבר כי השעתה יותר מ־125 אלף חשבונות של משתמשים שעודדו פעילות טרור, בעיקר בהקשר לארגון דאע"ש. בנוסף, דווח כי הרשת הגדילה את הצוות הפועל לאיתור הפרסומים הללו.
 

בכנס שהתקיים השבוע בכותרת “הסתה ברשת” עלה כי בשנת 2017 הוגשו לרשתות החברתיות 12,351 בקשות להסרת תוכן, הגבלת גישה וסינון תוצאות חיפוש בגין תכנים אסורים. מדובר בעלייה ניכרת של פעילות משרד המשפטים במאבק בהסתה ברשת לעומת השנה שקדמה לה: בשנת 2016 הוגשו 2,241 בקשות בלבד. 73.5% מהתכנים נגעו לפעילות טרור ולתמיכה בטרור; ו־25.5% נגעו להסתה לטרור, לגזענות ולאלימות. שרת המשפטים איילת שקד דרשה מהחברות לבצע גם בעצמן ניטור של תוכני הסתה באופן עצמאי. בכנס ציינו גורמים בסביבת השרה שקד, כאמור, כי כל הפניות הרשמיות שהופנו עד כה לטוויטר להסרת תוכן מסית - טרם נענו.

 פוסט שמסית נגד ישראל בטוויטר. צילום מסך
 



מי ששמה לה למטרה להוביל להסרת תכנים מסוג זה היא מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה. "עיקר הפעילות של המחלקה מתמקדת בהסרת תוכני טרור והסתה לאלימות במסגרת כוח משימה בין־משרדי, בשיתוף גורמי הביטחון", אומר  ד"ר חיים ויסמונסקי, מנהל המחלקה. "בשנים 2016־2017 עיקר הפעילות של המחלקה היה מול חברת פייסבוק העולמית, יוטיוב, גוגל ואתרים נוספים. אנו שואפים שגם טוויטר תשתף פעולה עם הפרקליטות באופן שיאפשר העברת דיווחים על תכנים אסורים, בחינתם המהירה והסרתם או הגבלת הגישה אליהם, במידת הצורך".
 

לדברי ויסמונסקי, בחינה מעמיקה יותר של פעילות הסתה ברשת טוויטר מראה כי מרבית ארגוני הטרור העתיקו את פועלם אליה ובחרו להתמקד בה לצורך הסתה והפצת טרור. "כך למשל, נוכחות חמאס ומנהיגיו בפייסבוק פחתה בזכות פעילות מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, ואילו בטוויטר מתקיימת פעילות פרו־חמאסית וחמאסית רשמית גלויה, תוך פנייה לקהל רחב", אומר ד"ר ויסמונסקי. "חמאס הוא ארגון טרור מוכרז במקומות רבים אחרים בעולם, לרבות מחלקת המדינה האמריקאית, ובכל זאת תוכני הארגון טרם הוסרו מטוויטר. זאת בעוד שתוכני ארגון המדינה האסלאמית, למשל, כבר כמעט אינם נגישים בטוויטר".
 


אמצעים שלובים



ציוצי ההסתה בטוויטר יכללו לרוב הזדהות עם מחבלים או עם גורמי טרור. בין הדוגמאות לציוצים מסיתים ברשת הזו אפשר למצוא, למשל, איור תחת הכותרת: “שש דרכים שבהן תתעלל ביהודים", שבו מפורטות דרכים כמו דקירה, דריסה, הרעלה ועוד; קריקטורה של פלסטיני מנגן בסכין המשולה לכינור, באמצעות מפתח המייצג את השיבה של הפליטים הפלסטינים לישראל; איור המותח ביקורת על כך שדאע"ש לא מתמקד בתקיפה של ישראל; והעלאת מסרים תחת ההאשטאג "שחיטת יהודים".
 

השימוש שעושים ארגוני הטרור ברשתות החברתיות מתקיים כידוע בשני מישורים: הגלוי והסמוי, וכולל, בין היתר, גיוס פעילים, הפצת תעמולה, הוראה ולימוד וגיוס משאבים. רוב המסרים ברשתות הגלויות השתכללו גם הם, ומועברים בהצפנה בתוך תמונות או בקודים ייחודיים, שמפנים לרוב לכתובת IP בתוך רשת הדארקנט שבה מתרחשת הפעילות המשמעותית ביותר מתחת לפני השטח, והיא זו המדירה באמת שינה מגורמי ביטחון ומודיעין.

פוסט שמסית נגד ישראל בטוויטר. צילום מסך
 

“המאבק נגד טרור ברשת דורש הפעלת מערך של אמצעים שלובים, ובהם גם שימוש באותן פלטפורמות מקוונות לקמפיינים נגדיים שיהיו מיועדים לאותן אוכלוסיות יעד”, אומר פרופ’ גבי וימן מהחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה, שחקר את הטרור ברשת ופרסם תשעה ספרים בתחום. “כך למשל, נוסו קמפיינים נגדיים שבהם הוצגו עריקים מדאע”ש שהסבירו עד כמה הארגון הוא רצחני, מושחת, נצלני וחסר כל קודים מוסריים. כמובן שבין האמצעים השונים גם לחץ על חברות המפעילות פלטפורמות כמו טוויטר, פייסבוק, יוטיוב, אינסטגרם וטלגרם הוא אמצעי חשוב שיפחית את נוכחותם ויעילותם של קמפיינים של תעמולה, רדיקליזציה וגיוס ברשת על ידי תנועות טרור. אך אסור לשים את כל יהבנו על אמצעי אחד כי יעילותו זמנית ומוגבלת”.
 

המאבק שמנהלים ממשלות, ארגונים, חברות מסחריות וגורמי מודיעין נגד תוכני הסתה ברשתות החברתיות בכלל, ובהן טוויטר, הוא יומיומי. מעבר לרשתות המוכרות לנו, כמו פייסבוק, טוויטר, סנאפצ’ט, אינסטגרם ועוד, קיימות רשתות מקבילות כמו הגוגל הסובייטי והרשת הסינית, שמהוות אלטרנטיבה עבור ארגוני טרור. השילוב בין הרשתות הגלויות ובין הדארקנט מסתמן כפתרון המועדף על ארגוני הטרור. קיים קושי אדיר בניטור פעילות בסדר גודל של מיליוני מסרים בדקה. לרוב, פעילות הניטור מתבצעת בידי תוכנות סינון, אבל גם הן מוגבלות. פעילות הסרת תוכני טרור אינה יעילה לטווח ארוך במונחים של הרשת, כאשר הארגונים מחשבים מסלול מחדש ומוצאים לעצמם כתובת IP ובית חדש במהרה. 

פוסט שמסית נגד ישראל בטוויטר. צילום מסך
 

לנוכח הקשיים הללו, האם זה קרב שיש לנו בכלל סיכוי לנצח בו? “המאבק נגד טרור ברשת בכלל וברשתות חברתיות בפרט הוא מורכב, קשה ומניב הצלחה מועטה”, מוסיף פרופ’ וימן. “עד כה ניסו בפייסבוק להסיר תכנים שזוהו ככאלה המקדמים טרור ואלימות פוליטית, אך למרות הסרת מאות פוסטים כאלה, חלקם חזר לרשת. כך קרה גם ביוטיוב, כאשר מאמץ להסיר סרטונים של תנועות טרור הצליח באופן שולי, ורובם חזרו”.
 

“למעשה מדובר בקרב אבוד של המערב”, אומר ד”ר רון שלייפר, מומחה לרשתות חברתיות מבית הספר לתקשורת של אוניברסיטת אריאל. “היוזמה תמיד אצל הארגונים, והמערב תמיד מגיב. כאשר פייסבוק החלו לסגור ולחסום, הם עברו לפייסבוק הרוסי RT, וכך גם המעבר לטוויטר. ברגע שיפעילו לחץ ממסדי, כלכלי וחוקתי על טוויטר, הם יברחו ויעברו אל סנאפצ’ט או אינסטגרם וכן הלאה”. 



מרכז השפעה



לאחרונה פורסם כי האמן הישראלי־ברלינאי שחק שפירא דיווח לטוויטר על 300 ציוצי הסתה ושנאה, אך לאחר שהרשת החברתית סירבה להסיר את רובם, הוא הגיע למשרדי החברה בהמבורג שבגרמניה וריסס כתובות גרפיטי עם אותם ציוצים על גבי המדרכות. המהלך HEYTWITTER# זכה לתהודה ויראלית נרחבת.
 

אלא שיש מי שאינו מודאג מהתעצמות ארגוני הטרור בטוויטר. “טוויטר היא לא כלי שבאמצעותו אפשר לגרור קהלים ונתחי שוק, והיא לא תופסת שוק טרוריסטי משמעותי”, אומר שלומי אדר, מומחה לטרור וניהול משברים ובעל חברה לתשתיות ביטחון. “דווקא פייסבוק היא הפשוטה והידידותית ביותר מבחינת ארגוני הטרור כדי לעורר אירועי טרור ומהפכות, וראינו את זה קורה בפועל. פייסבוק מחזיקה כיום יחידה של כ־7,000 איש שעוסקים באיתור, ניטור וחסימות, בנוסף לאלגוריתמים מסנני תכנים שמבוססים על חלקי מושגים ומנתחים מיליוני מסרים בזמן קצר, מזהים שרתים עמוסים, מנתחים לפי אזורים או ריכוז דתי ואתני”.

איילת שקד. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
 

“לעומת טוויטר, כשזה מגיע להתמודדות מול משרד המשפטים, פייסבוק חכמים בלהוריד את הראש”, אומר פרופ’ יאיר עמיחי־המבורגר, ראש המרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט במרכז הבינתחומי הרצליה. “הם עסק נטו, והאינטרס האמיתי שלהם הוא הדולר ולא הגנת מדינת ישראל. לטוויטר אין את המקום הזה, זה לא מטריד אותם והם גם לא חזקים בארץ. הם נחשבים לכלי אמוציונלי יותר, שרוב המשתמשים בו הם אנשי מדיה, תקשורת ושיווק. לכן גם הארגונים מבינים שזה מרכז עצבי להשפעה”. את תגובת טוויטר לא ניתן היה להשיג.