בית הקלפי: שבעה דברים שמעצבנים את עוזי וייל בקשר לבחירות

עובדים עלייך שהבחירה שלך היא גורלית, אסור לעשן מאחורי הפרגוד ואלה שאמורים לייצג אותנו לא מייצגים כלום

עוזי וייל צילום: ללא
לא יהיה בסדר וכולם יודעים את זה
לא יהיה בסדר וכולם יודעים את זה | צילום: איור: ליאב צברי

לא שזה כל כך קשה. אני מצביע אותו דבר כבר 20 שנה, וקרוב לוודאי שכך נוהגים רוב אזרחי מדינת ישראל. אבל מכיוון שבחירה היא גם סוג של הזדהות - אולי ההזדהות הכי גלויה ובוטה שאתה נדרש לה - אז פתאום צריך להצהיר: אני ימני. אני שמאלני. אני דתי. אני חילוני.

ומה יעשו כל אלה - ותרשו לי לנחש שהם לא מעטים - שהם הרבה דברים? שזה מעליב אותם להצטמצם לאיזה טמבל אחד שאפתן במיוחד עם סיגר ומכונית שרד ושומרי ראש, שאמור פתאום ״לייצג" אותם?

שהנה, סוף־סוף, יש לך השפעה- רצית השפעה? בכית שהמדינה בזבל? התלוננת באוזני נהג מונית? כתבת טוקבקים זועמים לכתבה על בר רפאלי בוואלה סלבס? הנה ההזדמנות שלך להשפיע!

ויותר מכך: שאם תבחר לא נכון, כל המזרח התיכון בסכנה, ואפילו אולי יהיה קרוב לאיזה סוג של שפיכות דמים, שבלעדיך- כמובן - לא הייתה קורית. לו רק בחרת נכון, איש עם יד רועדת בקלפי שכמוך!

ההודים הצעירים! מי הם יכולים להיות? יורשי המשורר רבינדרנת טאגור? מספרי עלילות ״הראמאיאנה״ לדור הצעיר? ילדיו הפעוטים של זובין מהטה? מה רבות האפשרויות!

וכמו אידיוט, ידי נשלחה מאליה, ושלפה את הפתק המסתורי, ושמה אותו במעטפה, ו- טוב, האמת, בסוף התגברתי. אבל זה דרש ממני מאמץ עליון. והפתק ההוא שמור אצלי עד היום. כמו רומן מזדמן שפספסתי ותמיד אחשוב, ״מה היה אילו״.

תגיות:
עוזי וייל
/
בחירות 2015
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף