"אני רוצה לפתוח את התכנית בהתנצלות ולבקש סליחה מעורך הדין יורם שפטל, שבמשך תקופה ארוכה 'ירדתי' עליו ו'כיסחתי את צורתו' על כך שהוא מכנה את תחנת גלי צה"ל בשם 'הרדיו של המחבלים'", אמר נתן זהבי בפתח תכניתו ב-103FM. "טענתי כנגד ירון דקל, הבוס של גלי צה"ל, למה הוא לא מגן על החיילים והשדרים שמשדרים בתחנה, כאשר מכנים אותם 'מחבלים', אבל הוא לא עשה את זה. והנה מסתבר שמר שפטל צדק. גלי צה"ל אכן משמשת כיום כבית של המחבלים התקשורתיים. הכוכב הגדול שלה היום הוא השרת, הפודל של בית נתניהו, אראל סג"ל, מי שכיכב בהמון תוכניות וממשיך לככב. הוא היום חוד החנית של הבית של המחבלים התקשורתיים".
"אראל סג"ל עקב אחרי לאורך שנים", טען זהבי. "ברדיו, בעיתון, בטלוויזיה. הוא עושה פחות או יותר את אותם הדברים שאני עשיתי, רק כמה צעדים אחריי. הוא לא סובל אותי, ובצדק. הוא אמר עלי: 'נתן זהבי איש פאתטי, מבוגר, בלי ילדים, אז הוא יושב ברדיו וצווח'. בא לי לשחק משחק של ילדים. בואו אספר לכם מי זה אראל סג"ל. אני הוצאתי ספר. גם הוא הוציא. אני הוצאתי ספר של סיפורים קצרים. גם הוא הוציא".
בהמשך פירט: "שם הספר שלו הוא "מיומנו של פסיכופט", עם צילום שלו עצמו. הוא כותב בו על עצמו: 'נצר למשפחת שנוררים ידועה מצפת. נולד בלידת ואקום בירושלים. אמו סירבה להניקו ומאז הוא מחזיק ביחס אמביוולנטי לשדיים. הוא סיים את חוק לימודיו בחינוך הממלכתי-דתי, אך 'הציץ ונפגע' ומאז לא נחה ידו הימנית'. הכוונה לאוננות. 'בילה במיטב מתקני הכליאה שיש לצבא ההגנה להציע, עבד כמאבטח ברובע המוסלמי בירושלים וכסבל, מפיץ-עלק, של מכונות מזל בניו יורק. משתדל להתקלח פעמיים בשבוע'. פירוש רש"י: בן-אדם מסריח. מי שעבד אתו יכול להעיד על כך. הכתם הזה שם. למה אני יורד לרמת זבל כזאת? פשוט אני הולך אחריו. הוא ירד לרמת זבל כשאמר עלי מה שאמר".
"כל יום, בשביל ליהנות, אני מכוון את הרדיו בשעה 11:00 לבית של המחבלים, גלי צה"ל, ושומע את גדול שדרי ישראל צורח. לא מבינים אף מילה ממה שהוא מדבר. מילה לא. הוא לא שווה פתיחה של התכנית, אבל רק בשביל ההתנצלות כלפי שפטל, הייתי חייב לדבר על סג"ל. מעניין מתי הוא יהיה חבר כנסת מטעם 'הליכוד' ויצטרף לרשימה עם כל האורן חזנים, שהאמת שהוא יותר אינטליגנט מהם. יכול להיות שהוא יחליף את דוד ביטן. תותח".