"לפני שנה וחצי ביקשתי מרופאים שיגיעו לבדוק את קארין ושיקבעו כי צריך להזין אותה בכפייה. הרופא לא קבע זאת בידיעה שאסור להזין בכפייה. עד היום אסור לרופאים היה להזין אותה בזונדה שלא מרצונה. אני ביקשתי כל אשפוז שיציל את חיי בתי. כיום היא עוד חיה ואני נלחמת בכל דרך שאני מכירה כדי לסייע לה", שיתפה באומן, "לאחר ששמעתי כשפסק השופט על אישור להזנה בזונדה אני מצפה ומקווה שיאשפזו את בתי בתל השומר ולא במחלקה פסיכיאטרית כי הם לא יודעים לטפל שם בהפרעות אכילה".
"בתי כרגע מטופלת באשפוז יום ומקבלת נוזלים כדי למלא את החוסרים אך זה לא מספיק, היא צריכה זונדה בכפייה, היא צריכה להיות בתל השומר ולא להשתחרר עד שתבריא", אמרה האם, "היא שוקלת מעט מאוד, קשה לה ללכת ולהתקלח. זה פשוט אושוויץ, ממש גוף של שלד. אני מחכה כעת לתשובה ממחלקת הפרעות האכילה בתל השומר".
כשנשאלה יהודית באומן מה יקרה לבתה אחרי שהיא שתשתחרר מהאכלה בכפייה השיבה: "למה לדבר על הסוף? קודם כל צריך להציל אותה. אולי בסוף אחרי הכפייה היא תראה כמה זה חזק ולא תרצה לחזור לזה. הנשים הללו לא רוצות כפייה, הן חכמות. היא מודעת למחלה, היא מעדיפה למות מאשר לעלות במשקל".
"זה הצער וזו הדרמה הארורה הזו. היא פוחדת לעלות במשקל יותר מהפחד למות", הסבירה באומן את הבעייתיות שבמחלה, "חברות שלה מתות מאנורקסיה ולא מפרסמים את זה. כמעט כל מי שהיה איתה כבר לא בחיים. הן מרעיבות את עצמן, מקיאות ברמות מטורפות ומגיעות לקריסת כליות. היא כבר דלת אחת לפני הדיאליזה. אני כולי צער ואכזבה ומחכה שמשרד הבריאות ישמע אותי. הרבה מאד אמהות כמוני נמצאות באותה צלחת. תשע שנים אני נלחמת למען חייה של הבת שלי, ואני לא רוצה לתת את קולי אחרי שיקרה משהו".
התרעות פיקוד העורף