התקליט הראשון שאי פעם רכשתי היה של 'דה פאפאס אנד דה מאמאס' ('האמהות והאבות'). תקליט שעל העטיפה שלו נראו ארבעתם לבושים בתוך אמבטיה גדולה", נזכר שדר הרדיו הוותיק מנחם גרנית. "המוזיקה שלהם עשתה עלי רושם עצום כנער. לימים, כשראיינתי את שמוליק קראוס, הוא סיפר שאת ההשראה לסאונד של 'החלונות הגבוהים' , הם קיבלו מהלהקה ההיא".
בתוכנית, המשודרת מדי שני ב־22:00, שב גרנית, מי שהיה מנהל מחלקת הבידור בקול ישראל, לנמל הבית שלו. "20 שנה מאז שסיימתי לערוך את מגזין הרדיו המוזיקלי 'קול־בו' ועברתי לתפקידי ניהול, הרגשתי געגועים למוזיקה הלועזית שבה לא נגעתי הרבה שנים", הוא מעיד.
גרנית נשמע כאוב כשהוא מתייחס לנושא: "אני ברדיו מ־72', אחרי שהתקבלתי בהתחלה לקול ישראל כטכנאי. בהמשך נהייתי עורך תוכניות ומגיש, הקמתי את אתר האינטרנט של רשת ב', ודאגתי לשמור על ארכיון הרדיו, בירושלים ובתל אביב, באמצעות דיגיטציה. לא הגיע לי להיות מפוטר אחרי 45 שנות עבודה. עם הניסיון הרב שלי, יכולתי לתרום הרבה לתאגיד. אם לתקליטים יש לרוב חלופות דיגיטליות, הצלחנו להציל הקלטות היסטוריות, כמו של חיילים יהודים שמעבירים דרישת שלום הביתה, לארץ ישראל, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. יש שם אוצרות אדירים והצלתי ככל שיכולתי. כבר העברנו כ־80% בדיגיטציה, שתעבור לתאגיד. זה בניגוד לגלי צה"ל, שם העמידו למכירה את כל התקליטייה הלועזית שלהם".
כמנהל מחלקת הבידור, יזם גרנית שידור חי של הופעות אמנים מחו"ל ברשת ג', "שבאחת מהן מצאתי את עצמי על אותה במה מאולתרת, בשדה חרוש ליד לטרון, עם רוג'ר ווטרס, כשעדיין לא היה שונא ישראל כפי שהוא היום".
גם את ההופעה של ג'ו קוקר העביר בלייב: "מיחסי הציבור קבעו לי ראיון טלפוני איתו במלון התל אביבי שבו התארח. אמרו לי להתקשר בשעה מסוימת, והובטח לי שהוא ימתין לשיחה ממני. התקשרתי בול על השעה והוא לא היה בחדר. כשאיתרו אותו בבריכת השחייה, הוא יצא ממנה כדי לשוחח איתי, וכפי שסיפרו לי אחר כך, הוא ענה באדיבות על השאלות שלי, כשכולו נוטף מים".
גרנית עמד בראש הוועדה ששלחה ב־98' את דנה אינטרנשיונל עם "דיווה" לאירוויזיון, אז הפכה לכוכבת בינלאומית. כאן יש לגרנית וידוי: "ההחלטה לגבי נציג ישראל הייתה אמורה להתקבל פה אחד. ההתלבטות הייתה בינה והשיר שהלחין לה צביקה פיק, לבין בלדה שקטה ויפה ששר ארקדי דוכין. הבלדה הזאת מצאה חן בעיני וחשבתי שארקדי לבד על הבמה עם פסנתר יכול להתקבל יפה. כמעט הצבעתי בעדו, אבל למרבה המזל נאלצתי ליישר קו עם חברי הוועדה האחרים".
מה אתה שומע בבית?
"אני שומע את ה'חברים' שלי מהתקופה שבמוזיקה היו גיבורים של ממש. שכן, מאז אמצע שנות ה־90 אני מרגיש בתחום הזה שהכל דה ז'ה וו והכל חוזר על עצמו. אין עוד אריק קלפטון, ואן מוריסון, בוב דילן וג'ון לנון. איתם נשארתי".
התרעות פיקוד העורף