אולי גם לכם זה קרה. חזרתם מחופשת סוף השבוע בגליל, רעננים ומאושרים. האוויר הצח, הירוק העז בעיניים, הנחלים השוצפים אחרי ביקור הגשמים. אמרתם שיש מצב שהייתם גרים שם, אולי אפילו תבדקו בקרוב את האופציה. זהו, שלא. נשארתם במרכז ושכחתם אחרי יומיים מהחופשה.



שמעון גואטה, ראש המועצה האזורית מעלה יוסף, נולד במושב גורן לפני 62 שנה ומעולם לא עזב את המקום. בכל בוקר הוא שותה קפה, מתפלל ויוצא לעבודתו. יודע שהחיים הם לא צימר, ובשביל שהאזור המרהיב ימשיך לסחוט מאיתנו קריאות התפעלות הוא זקוק לעזרה.



"המדינה שכחה אותנו", הוא טוען. "קח את תוכנית הצפון, שכבר כמה שנים מדברים עליה ועל המיליארדים שיגיעו - אנחנו לא רואים ממנה כסף. הדרום קיבל בשנים האחרונות הרבה יותר סיוע מאיתנו, כי הוא עבר מלחמה ושינו סדרי עדיפויות. אני אומר לך שמפעל הפיס עוזר לנו המון. הפיס הוא הקיום שלנו ועליו שמים דגש".



גואטה חולש על ממלכה עצומה. 180 אלף דונם, 22 יישובים. כדי להגיע מבניין המועצה, שנמצא ביישוב הקהילתי גורנות הגליל, לפקיעין שבצדה הדרומי של המועצה, צריך לעבור נסיעה ארוכה של 45 ק"מ.



בשטח מעלה יוסף גרים היום 11 אלף תושבים. הכוונה היא להכפיל את המספר בחמש השנים הקרובות. "נהפוך למקום אחר לגמרי", גואטה משוכנע. "רק בגורנות הגליל, שבו אנחנו נמצאים כעת, הכוונה היא לגדול מ–49 משפחות ל–500. יהיה פה שירות אזורי שיכלול אולם ספורט ומתנ"ס ובית ספר חדשני. צריך להשקיע כאן, כי התשתיות בסביבה הן משנות ה–50. כבר שנים אני מסביר שאם אתה לוקח את אזורי ההתיישבות במדינה, יש יותר מ–50 אלף מגרשים שיכולים לפתור את מצוקת הדיור. אנשים מעדיפים לגור כאן, אבל בשביל שיישארו חייבים להשקיע. אין מועדונים וגני משחקים. עכשיו אנחנו בתהליכי בנייה, וחלק גדול יגיע מכספי מפעל הפיס".



מעלה יוסף צילום אריאל בשור
מעלה יוסף צילום אריאל בשור



***



דברים שנראים טריוויאליים למי שגר בעיר הגדולה הם לא כל כך פשוטים עבור אלה החיים באזור מרוחק. גואטה מספר על יישובים במועצה שאין בהם מכולת. בשביל שקית חלב צריך להיכנס לרכב ולנסוע לשלומי השכנה.



"חייבים להגיד שאפו ענק למפעל הפיס", מדגיש ראש המועצה. "לולא התקציב של הפיס אני לא יודע איך היינו מסתדרים. לראשי הרשויות מהפריפריה קשה לגייס כסף. בעזרת הפיס הושלמה בניית אולם הספורט, נבנתה מחלקת הרווחה של המועצה בהשקעה בסך 800 אלף שקל. מועדון רב–תכליתי ביישוב מעונה, מגרשי משחקים. יש לנו גני ילדים שבהם אנחנו משפצים חצרות שלא היו ראויות למשחק, ושוב הפיס יסייע".



גואטה מספר שהמצב הכספי של המועצה רע דווקא משום שהדירוג הסוציו–אקונומי של תושביה גבוה. זה אולי נשמע קצת מוזר, אבל תושבי המצפים הם בדרך כלל אנשים מבוססים. היישובים החקלאיים במועצה מתפרנסים במיוחד מתרנגולות מטילות ביצים, ומתברר שההכנסה הזו יציבה בשנים האחרונות. שיעור הזכאות לבגרות לתלמידי התיכון באזור גבוה, וכאלה גם נתוני הגיוס לצה"ל. אבל למועצה, שצריכה לפתח את היישובים, אין רזרבות.



"אתה משקיע בחינוך ולכן יש תוצאות בגרות טובות, אחוז הגיוס גבוה, אבל לי קשה להתקיים", מספר גואטה. "אני מנסה לנהל את הרשות בצורה הכי טובה, וגומר עם גירעון של מיליוני שקלים. המצב מזכיר את מה שקורה בכפר ורדים. התושבים מבוססים והמועצה ענייה".



לכן ליוזמה הגרנדיוזית של גואטה להכפיל את מספר התושבים הצטרף מפעל הפיס. אין כמעט יישוב שאין בו כיום תוכניות הרחבה. לגורנות הגליל, למשל, אמורות להגיע משפחות של דוקטורנטים מהטכניון בחיפה. לשם כך המועצה מתכוונת לתת את כל האמצעים, כדי שלא ישקלו בעתיד לנדוד שוב דרומה.


"במרכז הארץ הכל מתקדם יותר, אפילו תוחלת החיים גדולה יותר", הוא מסביר. "אנחנו נלחמים כדי לשנות את המצב. מביאים אוכלוסייה חזקה, והמדינה חייבת לתת תמריצים כדי לחזק אותנו. מועדונים, בתי כנסת, גני משחקים. יש אלף ואחד דברים ברשימה".



לא קל למשוך משפחות חדשות. במיוחד כשבשלומי השכנה יש הקלות מס עדיפות בהרבה על יישובי המועצה האזורית, בהתאם להחלטות המדינה. ויש יישובים במועצה השוכנים ממש על הגבול עם לבנון. בשיקולי הסיוע גואטה מדבר על המצב הביטחוני. אומנם כבר כמה שנים יחסית שקט אצלו, אבל אף אחד לא שוכח את אותה תקרית ליד המושב זרעית, בקיץ 2006, שבה נהרגו שלושה חיילים ונחטפו שניים. אירוע זה הצית כידוע את מלחמת לבנון השנייה.


"הגנה וביטחון הם נושאים ששמים עליהם דגש רציני אצלנו", מסביר גואטה. "רק עכשיו, בשבת שבה התרסק מטוס חיל האוויר: אומנם האירוע לא היה באזור שלנו, אבל ישר נכנסנו לכוננות ונשמעו אזעקות. אף אחד לא שוכח את החיבור בין חיזבאללה לאיראן".



גואטה מודה שאת החלק הצפוני במועצה קשה יותר לשווק לתושבים חדשים בשל קרבתו לגבול והריחוק מהעיר. לכן הוא עמל שעות על גבי שעות כדי לפתחו ולחזק את רוח התושבים. באוקטובר ביקר במועצה יו"ר מפעל הפיס, האלוף (במיל') עוזי דיין, ויחד עם גואטה חילקו מלגות ל–60 סטודנטים תושבי האזור. לא רק שהתלמידים האלה יגשימו את חלומם וילמדו באוניברסיטה, הם גם יתרמו מאה שעות לטובת הקהילה. הם יסייעו לקשישים ויעזרו לתלמידים בהכנת שיעורי הבית.



"מפעל הפיס נותן פה בלי הפסקה", אומר גואטה. "לסטודנטים שלנו הרבה יותר קל היום לממן את הלימודים. מחלקים כאן מלגות בסך 10,000 שקל האחת. בשנה שעברה חילקנו 40 מלגות, השנה 60. אלה סטודנטים שלומדים ונותנים לקהילה, ואנחנו מנצלים אותם כמה שיותר לטובת המועצה. זה לא היה בעבר. זו השנה השנייה, ומדובר בצעד גדול. אתה יודע מה זה 10,000 שקל? זה המון בשביל סטודנט צעיר".



***



לתושבים החיים כאן צריך לספק כאמור מבנים ותשתיות, אבל גם למלא את החלל התרבותי. בכל זאת, המרחק מהערים הגדולות עושה את שלו. המועצה מביאה לא פעם במהלך השנה אומנים, ואלה מסתובבים בין היישובים. גם כאן מגיעה עזרתו הנדיבה של מפעל הפיס, שהפרויקט המצליח שלו "ימי תרבות" מסייע רבות בנושא.



לא פעם כשנשלח אומן גדול להופיע נאלצו במועצה להסתייע בשירותי האולמות הגדולים בשלומי ובמעלות כדי שלא יישארו צופים בחוץ. "חשוב ומגבש מאוד", מדגיש ראש המועצה. "קיימנו ערבים יפים עם אומנים מצליחים. אתה מקבל ממפעל הפיס רשימה ובוחר ממנה את מי שהכי מתאים. פרויקט נפלא".


גואטה משמש ראש המועצה כבר יותר מחמש שנים. הוא משוכנע שבסופו של דבר, עם כל העזרה הנדיבה שהוא מקבל, תצליח מעלה יוסף לדאוג לעצמה ולא להתבסס על אחרים - להשקיע באמצעות הכספים שלה, לשפר את התשתיות בעצמה ולהשלים את החזון.



ראש המועצה אף פעם לא חשב לעזוב את הצפון, למרות האתגרים שמסביב. "יש מקום שאין בו קשיים?", הוא שואל. "תראה את הנוף, ירוק כאן כל השנה. אין יפה מזה. אתמול הייתי בתל אביב, והיא לא מושכת אותי. תן לי לצאת בכל יום לחצר ולנשום את האוויר הצלול. אין מחיר לזה".