בדרך שלהן: עונשי נידוי והסתפקות בניהול משק בית - סיפורן של ה"הוטריות" הקנדיות

אסור להן לנהוג, הן מסתפקות בניהול משק הבית ואם הן עוברות על החוקים הן מנודות. ספר חדש של בני הזוג פרופ' יוסי ורותי כץ, שופך אור על הקומונה הלא מוכרת, שנוהגת גם לכנות את אנשיה בשמות תנ"כיים

יעקב בר-און צילום: ללא
מעריב אונליין - זכויות יוצרים
מעריב אונליין - זכויות יוצרים | צילום: מעריב אונליין
2
גלריה

פרופ' כץ גם מוסיף שהשלטונות בקנדה לא מתערבים במה שקורה בקומונות. "מה שחשוב להם זה שחוק חינוך חובה ימומש", הוא אומר.

"לדעתי, הנשים מתייחסות לזה כאל חלק ממצוות הדת", מצטרפת לשיחה רותי, רעייתו של פרופ' כץ, אחות במקצועה, שמאז פרישתה מעבודתה היא האישה שאיתו לאורך כל הדרך, וחוברת אליו למסעותיו ולמחקריו.


רותי: "זהו סידור לא קל, אבל אז אצל שני בני הזוג האמונה הדתית חזקה מהכל".

"שתי הקבוצות פרוטסטנטיות, כשבעניין הזה ההוטרים הלכו לשלב הרבה יותר רדיקלי. אצלם הכל משותף ואין רכוש פרטי. לעומתם, אנשי האמיש חיים על בסיס של משפחות. ההבדל ביניהם הוא כמו כמו בין מושב לבין קיבוץ, כשבניגוד לאמיש, ההוטרים משתמשים בטכנולוגיות החדשות ביותר.

"כמעט כל דבר הם מקשרים עם התנ"ך. משם הם שואבים את שמותיהם, כולל שמות האבות והאמהות, גם שמות נביאים כמו עמוס ומיכה, שאותם הם אומרים בהטיה התנ"כית. וזה לא רק התנ"ך. 'אם אתם רוצים סטייק כשר, תקבלו אצלנו', אמר לנו אחד מהם. נסענו העירה, קנינו בשר כשר וכלים חדשים ועם מה שהם הכינו לנו, הרגשנו כמו בבית. בלי קשר לתנ"ך, הבחנתי שהם אוהבים להתמקח, בניגוד לחברה סביבם, בצפון אמריקה. כששאלתי

רעייתו רותי מוסיפה: "אין סגירות מוחלטת. מה שהפתיע אותנו זה שלפני שלוש שנים, כשהיו שיטפונות עזים והצפות במערב קנדה, באביב, ההוטרים

באו לעזור לצבא הקנדי, כשהם הביאו איתם את הכלים שלהם. כמו כן, יש מהם שמתנדבים לצלב האדום ומסייעים בעזרה ראשונה ביישובים הסמוכים

להגיע לסוף העולם שמאלה, זה היה החלום שלך? אני שואל את הפרופסור בן ה־ 61 לסיום. "המטרה של הלימודים שלי באוניברסיטה הייתה לבוא הביתה ולהראות לאבא ולאמא את התעודה של התואר. לא רק שלא חלמתי על נסיעות למקומות מרוחקים, גם לא שיערתי שתהיה לי קריירה אקדמית. בעצם, עד היום עוד לא החלטתי מה אעשה כשאהיה גדול".

תגיות:
קנדה
/
כתות
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף