דיור בר השגה, דיור ציבורי, ביטחון, חינוך, מע"מ אפס, חיסול החטיבה להתיישבות, ועוד מהבטחות המפלגות השונות בבחירות 2015, דחקו את רגלי המצעים והפכו ססמאות פרסום נטו שאוטוטו יתפוגגו. ומי נותרה בחוץ? התרבות. אפילו הבטחות כבר אין.
דוד בן גוריון התייחס לתרבות כאל מצרך יסוד. כיום אנו רואים שעמותות רבות נאבקות על חייהן. "מה שהנחה את בן גוריון היה צו השעה: מדיניות של כור היתוך. הוא ראה בתרבות מצרך יסוד כחלק בלתי נפרד מהגשמת יעדי הציונות. מושג התרבות שעמד לנגד עיניו פחות נהיר לי. כיום קוטג', לדוגמה, הוא מצרך יסוד, ומחאת הקוטג' ממשיכה להדהד בציבוריות. אבל לא על הקוטג' לבדו יחיה האדם, אם להיות לרגע פופוליסטית. החברה האזרחית אינה צועדת רק על קיבתה, אלא זקוקה גם לתרבות. התרבות היא מותר האדם, בלי מרכאות".
"התרבות, למיטב הבנתי, היא מקשה אחת", היא אומרת. "כמו שהשלם שווה יותר מסך כל חלקיו, חולשת אחד מחלקיו תפגום בשלם. בעיני, זו שליחות לפעול לטיפוח התרבות ולקידומה. תרבות היא מה שנשאיר אחרינו לדורות הבאים. פשו¬טו כמשמעו".