דון הוא הגבר התם, החף מכל זדון, שנקלע לזוגיות בלי שקרא את הוראות ההפעלה. ספרי רוזי משעשעים בזכות המספר הלא־מהימן הזה, מדען מומחה בגנטיקה מאוניברסיטת מלבורן, שחושב שאפשר להגיד לאישה מה אסור לה לאכול כשהיא בהריון. גרסתו של דון להתרחשויות מוגבלת לתפיסתו המסוימת את העולם. פסיכולוגים יטענו שהוא לוקה בתסמונת אספרגר, גם עטיפת הספר מגדירה אותו כך, אך זוהי פרשנות פשטנית ומתחמקת. ״בני אדם נוטים להגזים בזיהוי דפוסים ומבססים על סמך זה מסקנות שגויות״, קובע דון ומעיד: ״בתקופות שונות זכיתי גם לתוויות של סכיזופרן, של אדם הסובל מהפרעה דו־קוטבית ומהפרעה טורדנית־כפייתית, ושל בן מזל תאומים אופייני״.
אך דון הוא, בעצם, תמצית מרוכזת־יתר־על־המידה של התנהגות גברית, כפי שנשים נתקלות בה. האופן שבו הוא רואה את העולם ואוכלוסייתו אינו כה חריג. הוא איש ישר להחריד, כן עד כדי היעדר טקט, מתוכנן על הדקה, נוקשה, אובססיבי. הוא גאון בחישובים שונים ועל כן הינו מדען מצטיין ומבוקש, אך נראה כחסר תנועה רגשית, נעדר הבנה בהומור, אינו מסוגל לפענח הבעות פנים, אבוד במצבים חברתיים שונים.
בספר השני (התלוי לחלוטין בתשתית הספר הראשון) לומד דון בדרך הקשה איך נשארים עם אישה שאינה עונה על אף אחד מהקריטריונים בשאלון ״הרעיה״ שחיבר. איך מאזינים לרצונותיה ולצרכיה ולא מנחשים אותם או קוראים עליהם בספרי מחקר. לאיש הזה אין גינוני כבוד עצמי מיותרים. אף כי הוא מעריך את כישוריו המדעיים, לצד רוזי הוא נכון להיות תלמיד של החיים, של עולם הרגש, של ההפתעות והמצבים הלא צפויים. הוא רוכש לו חברים חדשים, מלבד המרצה לפסיכיאטריה שדפק לעצמו את הזוגיות שהייתה לו עם הפסיכולוגית.
הרומן החביב רוחש במומחים לנפש האדם, כולל עובדת סוציאלית מעצבנת, אבל סימסיון אוהב את כולם. הוא מקבץ אותם יחדיו בהילולת סיום, שבה כולם חברים וכולם אוהבים את דון, ורק דון יודע איך מיילדים אישה שלידתה החלה בצניחת חבל הטבור.
הסוף באמת ממושך מדי ונורא במתיקותו, אך אין לשכוח בגינו את כל הדרך המבדרת ממלבורן לניו יורק. בסוף הדרך מצליף סימסיון בקורבן התורן של האנושות: התקשורת. עיתונאית מפרסמת עליו ידיעה שכל העובדות בה שגויות או בדויות. דון, שאינו יודע להתרגז ברגעים הנכונים, שולח את גזיר העיתון לאמו הגאה, שתדביק באלבום.
לפני שהחגים מסתערים, להלן ציטטות מספרים מפיגי מתח. ביניהם ספרי מתח מסוג אחר, שאין בהם כל אזכור לאישים שיתרווחו בכורסאות הממשלה הבאה.
רומן מתח פסיכולוגי: "X. מוצא חן בעיני שזה בעצם היפוך גנטי - כרומוזום X, כפי שאתה ודאי יודע, מגדיר את הנקבה. Y הוא זה שיגרום לך צמיחת שיער מוגברת סביב האוזניים ככל שתזדקן, ובגללו אולי יש לך נטייה לעיוורון של הצבעים אדום־ירוק, כמו להרבה גברים אחרים".
התרעות פיקוד העורף