הקומבינה של החלטורה: מאיפה עלו ארצה המילים של הסלנג העברי?

ההגירה לישראל של עולים דוברי 70 לשונות שונות הפכה את העברית משפת קודש ותפילה לשפה מתחדשת, חיה ובועטת. כל עלייה תרמה ניב, ביטוי וגם קללה משלה, ויחד הן יצרו את העברית המדוברת והמוכרת שלנו

כרמית ספיר ויץ צילום: מעריב אונליין
איור: הסלנג העברי
איור: הסלנג העברי | צילום: ליאב צברי

למעלה מ-40 שנה חלפו מאז שחבורת לול פרצה עם מערכון העולים החדשים בטלוויזיה הישראלית ונדמה ששום דבר לא השתנה. עלייה אחת באה, ואחריה מגיעה הירידה על העלייה. ואז מגיעה עלייה נוספת, וזו החבוטה, שהגיעה קצת לפניה, לוקחת את תפקיד החובטת. חוק שימור הכאפה ממשיך להתקיים כמו כל חוק חברתי ופיזיקלי גם במדינת ישראל בת ה-67.

זמן קצר לאחר השקת האתר החדש הנושא את שמו (www.ruvik.co.il), מתגייס רוזנטל לספר איזו עדה השיאה תרומה לעברית ומהי– על קצה המזלג כמובן. לצדו, אנשי "מופ"ת", תורמים מידיעותיהם, ולכם רק נשאר להתרווח ולגלות איפה נולדה המילה הכה ישראלית "קומבינה" ומי עומדת בתנאים לתואר "פוסטמה".

"הסלנג הוא בין היתר גלריה של טיפוסים, רובם בעלי חסרונות לרוב", מסביר רוביק רוזנטל ומגיש מקבץ:

פיג'מה. המקור פרסי, אך היא הפכה למילה בינלאומית וכך התגלגלה למילה ישראלית. בפרסית היא מורכבת מן המילה "פאי" (רגל (ו"ג'אמֶה" (בגד).

עוד לפני זגורי אימפריה, הערבית היהודית של צפון אפריקה חיה כאן. רוביק רוזנטל מדגים:

תגיות:
יידיש
/
לאדינו
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף