לכבוד שבוע הספר העברי משיקה הסופרת יוכי ברנדס (56) ספר חדש, ״היהדות שלא הכרנו", ויוצאת בשיתוף פעולה חדש עם iCast לספרים מוקלטים.
״'היהדות שלא הכרנו' נכתב במסגרת טור שבועי שפרסמתי, כשכל שבוע בחרתי את הנושא הכי אקטואלי שנדון בציבוריות הישראלית ובאמצעי התקשורת, והראתי שלמרבה ההפתעה, גם התרבות העתיקה שלנו התעסקה בו, וחלק מהמקורות עדיין רלוונטיים לימינו״, היא מספרת. ״בניגוד לרומנים שלי, שבהם אני משתדלת למצוא בתרבות היהודית דווקא את הסיפורים הלא מוכרים, שמשקפים קריאה שונה וחתרנית, ב׳היהדות שלא הכרנו' אני מביאה מקורות מרכזיים של הוגים ופוסקי הלכה בולטים ונחשבים.
ההפתעה בספר טמונה בעצם העובדה שהיהדות בכלל התעסקה בנושאים שמעסיקים אותנו עד היום, ומה שנאמר בה הרבה יותר נועז ממה שאנחנו משערים, וכל כך יותר פתוח מפסקי ההלכה המקובעים של חלק לא מבוטל מפוסקי ההלכה בימינו. אני מראה בספר שההיכרות עם התרבות שלנו יכולה לתרום לנו ולהעשיר אותנו, כי יש בה אוצרות ודברי חוכמה. אני לא טוענת שכל המקורות שלנו טובים ומוסריים ומשמעותיים לחיינו 'כאן ועכשיו'. יש ביהדות הרבה דברים לא טובים ולא צודקים ולא רלוונטיים. אבל כדאי לנו להכיר את התרבות העתיקה שלנו, ולברור מתוכה את התבן מן המוץ. ויש בה הרבה תבן״.
כש-״iCast הציעו לי להקליט את ספרי, קצת חששתי. כאלה אנחנו, הסופרים. אוהבים את הספרים המודפסים, וחוששים מכל שינוי. מהר מאוד הבנתי שמדובר במהפכה תרבותית חשובה מאין כמותה. ממש ככה. הנה נופלת לידי ההזדמנות להנגיש את יצירתי גם לציבור שאינו קורא. קודם כל, לעיוורים, וכמובן שגם לצעירים שנוסעים ברכבת ומאזינים באוזניות, ולכל מי שאין לו זמן או יכולת לקרוא, ובכל זאת רוצה ליהנות מספרות. מנהלי iCast העניקו לי את האפשרות לבחור בעצמי את השחקנים, ובחרתי את הכי טובים, ורק כאלה שאני יודעת שאוהבים ומבינים את יצירתי. את הדס אני מכירה שנים רבות, מאז שהיא פנתה אלי שאכתוב לה מחזה יחיד בעקבות ספרי 'הגר'. את ליאור הכרתי אצל הסוכן שלי, אריק קנלר. הם נפגשו בפסטיבל קאן, וליאור סיפר לו שהוא מאוהב בספרי 'מלכים ג' ומשתוקק להפוך אותו לסרט או לסדרת טלוויזיה. את ריקי הכרתי כשהופענו יחד באירוע לספר 'הפרדס של עקיבא', ונפעמתי לגלות שהיא מבינה את ספרי במלוא עומקו. שלושת השחקנים הענקים הללו העניקו ליצירתי פרשנות חדשה, שלא האמנתי שאצליח לגלות בספרי. זאת הייתה עבורי חוויה עזה ומרגשת. את 'שבע אמהות' החלטתי לקרוא בעצמי, כי זה ספר עיון. הרגשתי כמו בהרצאה. דמיינתי את הקהל יושב מולי וכאילו דיברתי אליו״.