כששאלו את מרק דייוויד צ'פמן מדוע רצח את ג'ון לנון, ענה שהוא ראה את עצמו כהתגלמותו של הולדן קולפילד, גיבור הספר ״התפסן בשדה השיפון״, ובלנון ראה את "מלך המזויפים". עד כדי כך השפיע הספר על צ'פמן, וסיפק השראה למעשה הנורא שעשה.
השפעתם של ספרים יכולה להרחיק לכת עד למצב שקוראים מתחברים לדמויות ומאמצים את דרך החיים שלהן או את האידיאולוגיה של הספר. כך לדוגמה השפיעו ספרי ״הארי פוטר״ וספריו של טולקין ״שר הטבעות״ ו״ההוביט״ על קוראיהם, ואלה מקיימים לעתים תכופות מפגשים, מתלבשים כמו דמויות הספר, ומתעניינים בקוסמות, כישופים ומלחמה בין יצורים.
בסדרת מפגשים במשכנות שאננים שבה משתתפים אנשי ספרות, תרבות, אקדמיה ותקשורת, מנסים לפצח את סוד הקסם של יצירות ספרות שזכו למעמד של ספרי פולחן והותירו חותם על התרבות הפופולרית בכל רחבי העולם. המפגשים יתקיימו בימי שלישי, במהלך חודש יוני, בשעה 19:30. הכניסה חופשית בהרשמה מראש.
את סדרת המפגשים מנחה נועה מנהיים, עורכת ספרות המקור בכנרת זמורה ביתן ומסאית. ״בילדותי הייתי קוראת רעבתנית מאוד, בודדה מאוד ולא בררנית כלל, ולכן נתקלתי ברבים מהספרים שניתן להגדיר כ׳ספרי פולחן' בגיל צעיר יחסית ובלי לדעת את קורותיהם, את חשיבותם התרבותית או את עצם העובדה שיצירות אלו, חלקן לפחות, יצרו סביבן קהילה כלשהי. כשהגעתי לגילוי הזה הבנתי שאינני בודדה עוד, שאני יכולה לחלוק את אהבתי לספרים עם חובבים 'פנאטים' אחרים״, משחזרת מנהיים.
״אני מגדירה את עצמי, אם בכלל, גרופית של סיפורים טובים. חלקם מגיעים אנוכי מבקש', שהיה ספר חובה לבני הנעורים בציונות הדתית שממנה באתי, אבל מאחר שאנו אוחזים אולי בספר הפו־ לחן בה״א הידיעה - ספר הספרים - ייתכן שאנחנו מרגישים פחות צורך בספרות 'חילונית' שתבסס סביבה פולחן חילוני. אנחנו גם חברה כותבת צעירה למדי. בהינתן זמן, אני מניחה שיצוצו ויעלו טקסטים כאלו״.
״מאחר שיש ספרי פולחן רבים ושונים, גם ה׳פולחנים' שהם מזמנים שונים ומרובים. בחלקם הגדול (לא כולם) הם יוצרים קהילות, מהווים מעין לחיצת יד סודית בין החברים, והחובב האדוק שמבקש להשתייך לקהילות אלו עשוי להיות מישהו שלא מוצא את מקומו בזרם המרכזי של התרבות, או מישהו שהתכנים המסוימים ביצירה המסוימת מדברים אל לבו: אל הזעם או הצער שלו, התשוקה שלו או נהייתו אחרי הפלאי, הקסום והשונה״.
״לאור השונות הגדולה בין ספרי הפולחן השונים הייתי אומרת שלא. בהחלט לא מדובר בשטנצים דומים. להפך. מדובר ב'מוצר המקורי' שממנו מפיקים, לעתים קרובות, את השטנצים״.
״לא. רבים מהיוצרים שספריהם הפכו לספרי פולחן היו בלתי ידועים לחלוטין בעת שפרסמו אותם״.
דני מדן, חיפאי בן 26, לומד במכינה הקדם אקדמית בטכניון. הוא בדיוק הטייפ קאסט של תולעת הספרים המורעלת. הפטיש שלו הוא הספר ״מדריך הטרמפיסט לגלקסיה״.
״בשביל להוכיח את עליונות החנוניות שלי, אני עובד בצומת ספרים כבר מעל ארבע שנים, ופעם ביקשו ממני להשתתף בעונה השנייה של 'היפה והחנון 2'. אני חושב שקראתי את הספר פעם ראשונה בגיל 15, בכיתה ט'. חיפשתי משהו שיחליף את 'הארי פוטר', שבזמנו נמאס לי ממנו. אז מצאתי בבית את 'מדריך הטרמפיסט לגקלסיה'. אני חושב שזה הספר הראשון שבאמת גרם לי לצחוק בקול רם. אף פעם לא קרה לי לפני שהייתי צריך להניח את הספר לרגע מפני שאני עסוק בלהיחנק מצחוק. גמעתי את הספרים האחרים, וקראתי אותם פעם שנייה בכיתה י״א, הפעם בשפת המקור. ואחר כך הקשבתי גם לכל סדרת הרדיו״.
״כשיצא הסרט המון אנשים באו עם מגבות לסרט. היה אחד שהכין טישירט במיוחדעם הכיתוב don't panic. האמת היא שלא הבאתי איתי מגבת כי לא חשבתי על זה״.
״מה שמשך אותי בפעם הראשונה זה ההומור האינסופי שיש לספר להציע. בגיל 15 זה מה שהכי עניין אותי. הספר הזה דחף אותי סופית לעבר האתאיזם. אדאמס נוגע פה ושם באמונה ובדת. אומנם לא מעמיק יותר מדי, אבל הוא עושה עבודה מצוינת בהצגת הגיחוך הבסיסי שיש במערכת אמונה שכזו. הספר הזה הפך לתופעה כזו גדולה כי הוא נהדר בשביל ציניקנים. הוא נותן לך את כל התשובות לחיים, ליקום וכל השאר״.
ולמי שחשש שאין תרבות קריאה בישראל מסתבר שיש אפילו עמותה לסדרת ספרים - עמותת טולקין. רן בר זיק, חבר ותיק בעמותה, מסביר את העניין.
״עמותת טולקין הישראלית היא עמותה המוקדשת לקידום המחקר והעיסוק בכתביו של ג'.ר.ר טולקין. העמותה קיימת משנת 2004 והוקמה על ידי חברי קהילת טולקין הישראלית (הקהילה עצמה החלה להתארגן בשנת 96'), והיא משמשת מסגרת ארגונית לחובבי טולקין. היא מארגנת כנסים - הגדול שבהם הוא כנס עולמות שמתקיים בפסח ומאורגן עם האגודה הישראלית למדע בדיוני ופנטזיה, וכנס מיתופיה המתקיים בסוף אוגוסט. בנוסף העמותה מארגנת אירועים רבים - ועידת ריוונדל בדצמבר, מפגשים, פיקניקים וטיולים״.
״'הערצה' זו מילה מאוד חזקה שלא אופיינית לי ולרוב החובבים. מדובר יותר בחיבור או הערכה. לכל אחד יש ספר שהוא יותר אוהב. יש כאלו שאוהבים את 'חולית' או את 'שניים בסירה אחת'. אצלי מדובר ביצירותיו של ג'.ר.ר טולקין. התחברתי לספרים של טולקין בתקופת הצבא, במיוחד ל'שר הטבעות' - קודם כל זהו ספר טוב ומעניין, שזה הדבר הכי חשוב. אבל בספרים של ג'.ר.ר טולקין יש איכות נדירה שקיימת בספרי מופת. ניתן לקרוא בהם שוב ושוב, ובכל קריאה למצוא משהו אחר שיצית את הדמיון וירחיב את הנפש. יש כאלו שיאהבו יותר את סיפורי ההרפתקאות והגבורה; יש כאלו שיתחברו יותר למאבק הגדול בין טוב ורע; ויש כאלו שדווקא יאהבו יותר את התמה של הגיבור בעל כורחו שנגרר להילחם במלחמה אבודה מראש״.
״ההשפעה של 'שר הטבעות' עלי השתנתה במהלך השנים בהתאם לשינויים שעברו עלי. כשקראתי את 'שר הטבעות' לראשונה התאהבתי במיתולוגיה המרהיבה שיש ברקע הסיפור; כשהתבגרתי ונולדו לי ילדים, התחברתי לפן הפוסט-מלחמתי. טולקין היה חייל במלחמת העולם הראשונה ולחם באחד מהקרבות הידועים במלחמה - הקרב על הסום, שארך ארבעה חודשים וגבה מחיר של עשרות אלפי חיילים. 'שר הטבעות' הוא ספר פוסט-מלחמתי ופציפיסטי לפחות כמו 'במערב אין כל חדש'. יש כאלו שיחלקו עלי, אבל זה מה שיפה ביצירותיו של טולקין, כל אחד רואה בהן משהו אחר״.
״אני קורא המון ספרים, ואני אוהב חלק גדול מהם. חובבי טולקין לא מתייחסים לספרים שלו כאל תנ״ך, ובהחלט אפשר ומותר ליהנות מכל הז'אנרים ומכל הספרים. יש כאלו שאפילו יגידו שיש ספרים שהם אוהבים יותר וזה בסדר גמור״.
״יש לנו חברים כמעט בכל הגילים. הרוב הגדול של הפעילים הוא באזור גיל +30 מכל המקצועות ומכל התחומים - מתכנתים, רופאים, עורכי דין, מהנדסים, עורכי דין וחוקרי ספרות. יש רוב קטן לנשים, ויש גם נערים ונערות צעירים יותר שתורמים מאוד לקבוצה. אנחנו פעילים גם בפייסבוק בקבוצת חובבי טולקין, ושם אנחנו מנהלים דיונים וחולקים ממים ובדיחות על 'שר הטבעות'״.
״בוודאי, זוג אחד, שיש לו כבר שני ילדים, הכיר במסגרת קהילת טולקין, ועוד לא מעט זוגות שחיים ביחד״.
התרעות פיקוד העורף