בגיל 35 כבר לא כל כך פשוט להכיר חברות חדשות, אבל קטלין מוראן היא ללא ספק חברה חדשה שלי, גם אם היא לא ממש יודעת מזה. כמו הקומיקאיות טינה פיי ואיימי שומר, קטלין מוראן לא מנסה לחנך אותי, או כל אחד אחר, היא פשוט מספרת לי על עצמה. והסיפורים שלה כל כך רגישים, חכמים ומלאי הומור והתבוננות פנימית עמוקה, שלא נותר לי אלא להביט פנימה לתוכי ולמצוא שם את הסיפורים שלי. "איך להיות איש" הוא ספר פמיניסטי.
למרבה הצער, כל ספר של אישה על נשים יקבל את אותו התואר במקומותינו, אבל קטלין מוראן אשכרה כותבת על פמיניזם, וזה קורע מצחוק ומעורר מחשבה ומהנה יותר מכל רומן אחר שקראתי השנה.
היא כותבת על האהבה הראשונה ועל העבודה הראשונה ועל יום החתונה שלה, ומפרקת לגורמים את כל מה שמוכר לה, בחיבה אינסופית. זה ספר שגורם לך לרצות לחבק מישהו ולקק מישהו – בדרך כלל את עצמך. לקריאה ב"איך להיות אישה" מתלווה רעש רקע ארוך ומתמשך – הצליל של אסימונים נופלים.
התרעות פיקוד העורף