זהו ראיון שעילתו היא ערב סיפורי מעברות, שאמור להיערך במוצאי סוכות בפסטיבל מספרי סיפורים בתיאטרון גבעתיים. המשורר מאיר ויזלטיר, ממשתתפי הערב, הוא לא בדיוק דמות המזוהה עם מעברות, ובכלל מתכחש למונח "מעברה", אבל מתברר שגדל בכזאת.
"אני לא מפגין יותר. מה גם שמבחינתי הפגנות צדק חברתי התחילו מאוחר מדי. כבר 20 שנה אני לא הולך להפגנות, מאז רצח רבין. גם בהפגנה בליל הרצח לא הייתי, אבל משום שלא הרגשתי טוב באותו ערב. ככל שאדם מתבגר ומזדקן, כוחותיו נעשים מוגבלים. וכשאני כותב שירים פוליטיים, אני לא מצפה שישנו יותר מדי. הקוראים שלי הם בסך הכל קומץ. אומנם לא כמו אוהדי בית"ר ירושלים, שם זה קומץ בלשון סגי נהור. קוראי השירה היו תמיד מיעוט לא גדול".