זה היה הסוד שלנו – רק של הנשים במשפחה. את העותק שלי קיבלתי מאמא שלי, עותק ישן ומרופט ומלא מילים כמו "מחלפות", "פרסאות", "גלמושים", "אור דמדומים ארגווני", "ריבת חזררים", "ציפות רפודות נוצה", וילדה ששמה אן, אבל הייתה רוצה להיקרא קורדיליה.
ושום דבר לא ישווה למחוות הפיוס של אן עם גילברט בלייט, יריבה־אהובה שבפרק הראשון שבר על ראשה לוח צפחה, ובפרק האחרון ויתר על משרת ההוראה בכפר עבורה. אחרי עוד מפגש איתו יושבת אן על אדן החלון ולוחשת: "אלוהים שבשמים, כמה נפלא עולמך".
"האסופית", לוסי מוד מונטגומרי, ראה אור בכמה הוצאות, בהן כתר, דני ספרים ומ' ניומן
התרעות פיקוד העורף