מלנכוליה ספרותית: התאבדות, סמים ואלצהיימר בספרים חדשים

שני ספרים על הצלה. באחד חובר חתול לגיטריסט מסומם ומביא לשינוי בחייו, בשני ילד מחולץ מדירת אב אלים ואם מוכה

תלמה אדמון צילום: ללא
חתול רחוב ושמו בוב
חתול רחוב ושמו בוב | צילום: יח"צ
4
גלריה

הספר מהווה הוכחה ניצחת לאישיות החתולית המדהימה, הנפתחת בפני אוהביה. אוהבי החתולים אינם זקוקים להוכחות, יש להם כאלה בפתח דלתם, במיטתם, במטבחם, על אדן חלונם, בחלומם. אבל גם הם ייהנו לקרוא על מה שקרה לבוב החל מהרגע שג'יימס שם אליו לב. ומקטרגי החתולים? כל בעלי הדעות הקדומות והתחושות הרעות, ראוי שייתנו צ'אנס לספר הזה. הוא מספר על שינוי בחיים, וכפי שבוון הצעיר מוכיח, שינוי בחיים זה משהו טוב, אם הוא נעשה בחברת חתול, כמובן.

הסופרת יודעת לאפיין בני אדם ולבנות מציאות אמינה. בני האדם הטובים, שמצילים את הילד מהזנחה עד מוות, אינם מושלמים. הם אינדיבידואלים עם פגמים. האם המאמצת היא גברת קרייריסטית קפוצת ישבן, ואביו המאמץ טרוד בענייניו. שניהם מפספסים את הרגע הקריטי שבו הילד נשמט מהשגחתם. לכן הסיפור משכנע. גורלו של אדי תואם עובדות חיים שכמותן מתפרסמות תכופות באמצעי התקשורת. מבחינה זאת, לא היה על הסופרת להתאמץ בתחקיר. אבל בניית הסיפור שלה ראויה לשבח. הספר עשוי לרתק מבוגרים ובני נעורים.




תגיות:
ספרות
/
תרבות
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף