"לדעתי זה משהו שלא ניתן לקטלוג. יש שכותבים מתוך שיעמום ויש שמתוך שובע. יש מתוך מהפכנות ויש מתוך שאלות קיומיות מטרידות. רוב הסופרים הנערצים עלי ממש לא היו מתקני עולם בחייהם – דיקנס, קפקא, אפילו לא טולסטוי – שהשקיף עלינו מבעד לאחוזה, וזה תמיד מחזק את הטענה שלי שאין ולא צריך להיות קשר בין חייו הפרטיים של היוצר לבין הספרות שלו".