גורלות נרדפים: עניין מחודש ביצירה של סופר רוסי שגלה לפריז

תפניות מפתיעות מחזירות את הסיפור לרגע שבו נורה פרש בלב הערבה המושלגת. רומן שמכיל עוצמות רגשיות כבירות ותנועות חיים ענקיות

תלמה אדמון צילום: ללא
"רוח הרפאים של אלכסנדר וולף", גאיטו גזדנוב, מרוסית: סיון בסקין, סדרת "הפרוזה שלי", אחוזת בית, 176 עמ'
"רוח הרפאים של אלכסנדר וולף", גאיטו גזדנוב, מרוסית: סיון בסקין, סדרת "הפרוזה שלי", אחוזת בית, 176 עמ' | צילום: יח"צ
2
גלריה

הפאטאליזם זורם בעורקי הסיפור הזה, המובא כארוחה ספרותית מתאבנת, שכל מנותיה מרתקות. דרך הסיפר של גזדנוב מוכיחה שהמקוריות הסגנונית היא שהופכת עוד סיפור לסיפור האחד.

"הדבר הראשון שרואים", מצרפתית: אביגיל בורשטיין, כנרת, זמורה־ביתן, 191 עמ'. צילום: יח"צ
"הדבר הראשון שרואים", מצרפתית: אביגיל בורשטיין, כנרת, זמורה־ביתן, 191 עמ'. צילום: יח"צ | "הדבר הראשון שרואים", מצרפתית: אביגיל בורשטיין, כנרת, זמורה־ביתן, 191 עמ'. צילום: יח"צ

למרות הפינאלה הדרמטי, שום טראומה לא תצלק את הקורא. אף כי ההמצאות הבדיוניות של דלקור משעשעות, דומה כי החיבור יתאדה עם שחר. יש בו משהו רחפני, צלופני. חטיף לשעת לילה מאוחרת, שבה נהנים מעמעום הנטייה הביקורתית (מצרפתית: אביגיל בורשטיין, כנרת, זמורה־ביתן, 191 עמ').

תגיות:
ספרות
/
פרוזה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף