אחרי כמה שנים קשות שבהן נלחם במדיה הדיגיטלית, הקומיקס יכול להרים שוב את הראש ולומר: הפרינט לא מת. כדי לחגוג זאת יציינו השבוע ברחבי הארץ את יום הקומיקס הבינלאומי בשורה של אירועים. בין היתר, מוזיאון הקומיקס בחולון יפתח את שעריו למגוון פעילויות עם היוצרים המובילים בתחום, והחנות קומיקאזה בתל אביב תחלק חינם חוברות קומיקס לכל דורש.
למי שפספס, בעשור האחרון התפתחה בישראל תרבות קומיקס שסחפה עשרות אלפי מכורים, שיוצאים מבין עמודי החוברות המאוירות, מנהלים קהילות, משתתפים בכנסים, מנהלים דיונים בעמודי הפייסבוק ועורכים מפגשים של חובבי הז'אנר.
"הקומיקס הפך להיות הרבה יותר נגיש לקהל", מסביר אורי אילון (37), מי שהתחיל כעובד בחנות קומיקאזה ולפני כשלוש שנים הפך לבעלים. "כשהייתי קטן היו רק שניים או שלושה כותרים מתורגמים שאפשר היה לקנות בקיוסקים וכמה חוברות באנגלית בחנויות ספרים יד שניה. עכשיו כשיש אינטרנט וחנויות ייעודיות, ושאפשר להשיג חוברות קומיקס גם ברשתות הגדולות, זה גורם ליותר ויותר אנשים להיחשף לז'אנר".
דרך ארוכה עבר הז'אנר מאז יצאו לאור בשנת 1929 רצועות הקומיקס של טרזן ו"הרפתקאותיו של טינטין" הבלגי. בראשיתו התפרסם הקומיקס בעיתונים, ובראשית שנות ה־30 יצא לאור כחוברות נפרדות וייעודיות. בעשור הזה היה גם תור הזהב של הקומיקס האמריקאי, עם לידתם של סופרמן ובאטמן – שני גיבורי־העל העל־זמניים. די מהר יצאו הגיבורים הללו מבין דפי החוברות והפכו לסרטי טלוויזיה קצרים ששודרו בבוקר יום שבת ומשכו מיליוני זאטוטים משולהבים.
בשנות ה־50 חל משבר בתעשיית הקומיקס האמריקאית בשל קריאות פוריטניות נגד סצנות האלימות באיורים, וההתאוששות חלה רק בשנות ה־60, בין היתר בשל עלייתה של חברת מארוול – אחת מההוצאות לאור הגדולות ביותר המתמחות בקומיקס. מאז היה נדמה שהקומיקס הוא נחלתם של מביני דבר בלבד, עד שהגיעו הסרטים.
גיבורי־העל המאוירים שהגיעו אל המסך הגדול והסרטים המבוססים עליהם הפכו לרווחיים ביותר בהיסטוריה של הקולנוע. "הנוקמים", "איירון מן", "האביר האפל" ו"ספיידרמן" הם רק חלק מהרשימה, שהולכת ומתארכת. "בזכות הסרטים אנשים מחפשים את המקור של הדמויות", אומר אילון, "זה חלק מהפריחה של התחום".
מי שנדבק בחיידק בזכות הסרטים הוא יקיר קרן (22), שעובד כיום בחנות קומיקס. "גיליתי עולם שלם", הוא אומר בהתלהבות, "הבנתי שיש עולם גדול יותר ממה שחשבתי, והוא לא שייך רק לילדים, ושיש גם סיפורים רציניים עם סבטקסט בוגר".
קרן ואילון הפכו את התחביב למקצוע, אבל יש מי שמשקיע בתחביב. למשל עופר זעירא (28), שנמנה על מקימי הבלוג "עלילון", שכולל חדשות מהנעשה בעולם בתחום, ביקורות על חוברות חדשות וטורי דעה מושקעים. "אני לא זוכר את עצמי בלי חוברת קומיקס ביד", הוא מספר, "בהתחלה, כילד, זה היה תרגומים של גיבורי־על. התחלתי לאסוף חוברות ממש לפני עשר שנים, כשיש לי מינוי שבועי באחת החנויות בארץ".
במרוצת השנים עבר הקומיקס שינוי מהותי: מכזה שמתאים ומכוון לילדים וכולל בעיקר גיבורי־על עם רמת נושאים מוגבלת, לכזה שיש בו הכל מהכל והוא פונה גם למתבגרים ולמבוגרים. "אפשר למצוא 'ספיידרמן' לילדים בני 6 עד 10 ואפשר למצוא 'ספיידרמן' לאנשים בני 20 ומעלה", מסביר אילון, "ואם בין שנות ה־70 ל־90 הקומיקס כלל בעיקר גיבורי־על חדשים, שחלקם מגוחכים, מתחילת שנות ה־2000 התחיל שינוי: נכנסה רצינות לעולם הזה והתכנים הפכו ליותר מעמיקים ומגוונים".
ואם בעבר הקומיקס היה נחלתם של בנים בלבד, והם היו קהל היעד שעבורם היו כותבים ומוציאים חוברות, בשנים האחרונות יותר ויותר נשים מוצאות את עצמן נשאבות לתחום. "כשמארוול התחילו את המעבר לסרטים הם גילו שיש להם קהל קוראות לא קטן", אומרת לילי חן (28), חובבת קומיקס. "זו הסיבה שהם התחילו להשקיע ביצירת דמויות נשיות דומיננטיות שעומדות בקו הראשון או דמויות שמדברות לפלח הנשי כמו 'מיס מארוול' או 'האלמנה השחורה'. הכל תלוי בכמה כוח יש לדמות. לא במובן של כוח פיזי אלא הכוח שלהן להעביר את המסר ואת הסיפור".
בשל הסיוע של הסרטים ההוליוודיים לפריחתו של הז'אנר, קהל המכורים לא נוטה לזלזל בהם, גם כשהם פשוט לא טובים. "אפילו אם הסרטים לא מדויקים יש התייחסות חיובית אליהם כי זו דרך חדשה לחוות את הדמות שאוהבים", אומרת חן. כעת הם עומדים בתור לראות את "קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים" שמקבל ביקורות נפלאות ומוגדר כסרט למכורי הקומיקס הכבדים.
"יש הרבה סרטים שיוצאים ושאנשים פשוט לא יודעים שהם מבוססים על קומיקס", אומר זעירא, "אם בארצות הברית אומרים ש'יצא סרט שמבוסס על קומיקס', פה אומרים 'יצא קומיקס שמבוסס על הסרט'. אבל לשמחתי זה הולך ומשתנה".
התרעות פיקוד העורף