"שבוע הספר", או "שבוע הספר העברי", היה ל"חג הספר", קרנבל מכירות שנמתח על פני עשרה ימים. חגים מעין זה הינם כיום הולדת של מאן דהוא, שבו עולה האלמוני בדעתן של הבריות, אחרי שדמותו דהתה ונמוגה ממפת חייהן. ספר הפרצופים כופה בעידן הזה על הזוכרים והשכוחים מפגש פיקטיבי, ששמחתו מאולצת, נימוקיו מעורפלים וטעמו עבש. כל ימות השנה אין האיש והולדתו המשמחת נקרים בתודעת בני אדם, ולפתע הללו מעלים אותו על ראש שמחתם.
לעשרת ימי התשובה של שבוע הספר יש, לפחות, תוצאות מוחשיות חיוביות. מסחר ער מתנהל במוצרים של תעשייה שעברה טלטלות עזות בשנים האחרונות. מדפים נוספים מותקנים בעשרות אלפי בתים המתגוונים בשדרות ססגוניות של ספרים חדשים. לכל התנועה החיצונית הגדולה הזאת יש גם תוצאה תרבותית כלשהי, כיוון שאחדים מן הספרים שנרכשו ייקראו, ואולי יעוררו תנועה פנימית זעירה בנפשות הקוראים.
הסוקרת, הרגישה יתר על המידה (כפי שטענו באוזניה מאז נעוריה), מעדיפה את השקט השורר בחנויות ספרים שניחנו בדלת הנסגרת כלפי הרחוב. כיוון שתאוות הספר הממשי (כריכה ודפי נייר בתוכה) דוחקת בה כל השנה, היא מבקרת באותן חנויות בסתם ימי חול, ולא רק בחודש יוני. ועם זאת, תחום עיסוקה מכתיב ויתור זמני על השיפוטיות דווקא בימי יוני אלה. אין ספק, עליה להשתתף בחגיגה במחווה כלשהי.
החל ממדור השבוע, ובמהלך שני המדורים הבאים, פותח העמוד חלון ראווה לספרי מקור בלבד. הביקורתיות והטעם האישי יפנו את מקומם על במה חופשית ופלורליסטית, שתתעלם לזמן קצר בלבד מן הנכתב בעולם הגדול. יוצגו שורות פתיחה מספרים שנכתבו בידי ישראלים בחודשים שחלפו, וטרם זכו להתייחסות כאן. המילים יהיו בבחינת טעימות לבחירה. השורות הראשונות מתוך אותם ספרים יועתקו בלי משוא פנים, לטובת קוראים המתכננים ביקור בשוק הספרים שייפתח ב־15 ביוני. ספרים שההתייחסות אליהם תורחב בעתיד יסומנו בכוכבית.
אם כן, מקצה ראשון המעניק כבוד לכותבים, כבוד לקהל הרחב, לחנויות הספרים, העצמאיות והכפופות לתכתיבי רשת, כבוד לתעשייה, שמכונות הדפוס שלה מסרבות להשתתק וטוב שכך.