יותם שווימר, רק בן 30, הוא ככל הנראה האוטוריטה המרכזית כרגע בעולם ספרות הילדים. שווימר, שכותב במשך שנים ביקורות ספרות במקומות שונים, ייסד לפני שש שנים עם תמר הוכשטטר את "הפנקס" - כתב עת מקוון לספרות ותרבות לילדים, מרצה במכללת "ספיר", ערך את סדרת "הרפתקה ראשונה" - ספרי ראשית קריאה בהוצאת "אוקיינוס", וזה שנתיים וחצי מכהן כעורך הראשי של הוצאת "טל־מאי".
"החיבור שלי להוצאה שמתמחה בספרי ילדים ונוער הוא טבעי לגמרי. בשנים האחרונות אני עוסק בתחום הזה מכיוונים שונים - כמבקר, מרצה, עורך. כשפנו אלי להיות העורך של טל־מאי, זו הייתה הזדמנות נהדרת להשפיע מבפנים - כלומר, לעסוק בטקסטים לילדים ולנוער, לבחור ספרי מקור וספרים לתרגום, ולהציע לציבור ספרות מצוינת".
"כיוון ש'טל־מאי' היא הוצאה קטנה יחסית, המפרסמת כעשרה ספרים בשנה, אנחנו לא נתונים ללחצים מסחריים ומוציאים לאור רק מה שאנו מאמינים בו: ספרים שאנחנו אוהבים וחושבים שיש בהוצאתם לאור ערך של ממש - מבחינה אמנותית, תרבותית וערכית. יש גישה רווחת שגורסת שיצירה איכותית היא לא מסחרית, שיש חיץ ברור בין שני המאפיינים הללו. ואני טוען ההפך: יצירה שאינה בהכרח מיינסטרימית, או כזאת שמציגה גישה מורכבת, מתוחכמת, חריגה לספרות ואמנות דווקא, היא בעלת כוח גדול אל מול היצירות הבינוניות, בראש ובראשונה משום שהיא בעלת כוח הישרדותי רב. ספרים טובים הם ספרים שנשארים. שמשנים משהו אצל מי שקורא אותם. שהופכים חלק מהעולם הפרטי של הקוראים. אלו הספרים שאני רוצה להוציא לאור".
והמקובלים בספרות הנוער המקומית. אנו מבקשים לפרסם יצירות שחורגות מהמיינסטרים המקומי, שמרחיבות את הגישות השחוקות לאופן מסירת סיפור, ובכך לקדם את ספרות הנוער המקומית למחוזות חדשים ופראיים יותר".
"הזיקה לעולם הילדים לא צריכה לבוא בהכרח מתוך ההפיכה להורה. שותפתי ל'הפנקס', תמר, ואני, נוהגים לומר שאהבנו ספרי ילדים כילדים ואף פעם לא הפסקנו. זה באמת כך. גם אם בשלב מסוים נזנח עולם הילדים בעבור משחק במגרש של הגדולים, ברגע הראשון שעולם הילדים נגלה אלי שוב, בחנות ספרים שבה עבדתי, הוא מילא את חיי ולא הרפה. יש לי חיבור עז ליצירה המיועדת לילדים. אני חושב שזו אמנות גבוהה ובהחלט לא צורה נחותה של אמנות, כמו שרבים נוהגים לחשוב. זהו כר פורה של ממש לביטוי אמנותי ורגשי במובן העמוק ביותר".
התרעות פיקוד העורף