שבוע הספר: שורות הפתיחה בספרות המקור שאתם חייבים להכיר

"שבוע הספר", או "שבוע הספר העברי", היה ל"חג הספר", קרנבל מכירות שנמתח על פני עשרה ימים. חגים מעין זה הינם כיום הולדת של מאן דהוא, שבו עולה האלמוני בדעתן של הבריות, אחרי שדמותו דהתה ונמוגה ממפת חייהן. ספר הפרצופים כופה בעידן הזה על הזוכרים והשכוחים מפגש פיקטיבי, ששמחתו מאולצת, נימוקיו מעורפלים וטעמו עבש. כל ימות השנה אין האיש והולדתו המשמחת נקרים בתודעת בני אדם, ולפתע הללו מעלים אותו על ראש שמחתם.

לעשרת ימי התשובה של שבוע הספר יש, לפחות, תוצאות מוחשיות חיוביות. מסחר ער מתנהל במוצרים של תעשייה שעברה טלטלות עזות בשנים האחרונות. מדפים נוספים מותקנים בעשרות אלפי בתים המתגוונים בשדרות ססגוניות של ספרים חדשים. לכל התנועה החיצונית הגדולה הזאת יש גם תוצאה תרבותית כלשהי, כיוון שאחדים מן הספרים שנרכשו ייקראו, ואולי יעוררו תנועה פנימית זעירה בנפשות הקוראים.

הסוקרת, הרגישה יתר על המידה (כפי שטענו באוזניה מאז נעוריה), מעדיפה את השקט השורר בחנויות ספרים שניחנו בדלת הנסגרת כלפי הרחוב. כיוון שתאוות הספר הממשי (כריכה ודפי נייר בתוכה) דוחקת בה כל השנה, היא מבקרת באותן חנויות בסתם ימי חול, ולא רק בחודש יוני. ועם זאת, תחום עיסוקה מכתיב ויתור זמני על השיפוטיות דווקא בימי יוני אלה. אין ספק, עליה להשתתף בחגיגה במחווה כלשהי.

הביקורתיות והטעם האישי יפנו את מקומם על במה חופשית ופלורליסטית, שתתעלם לזמן קצר בלבד מן הנכתב בעולם הגדול. יוצגו שורות פתיחה מספרים שנכתבו בידי ישראלים בחודשים שחלפו, וטרם זכו להתייחסות כאן. המילים יהיו בבחינת טעימות לבחירה. השורות הראשונות מתוך אותם ספרים יועתקו בלי משוא פנים, לטובת קוראים המתכננים ביקור בשוק הספרים שייפתח היום (רביעי). ספרים שההתייחסות אליהם תורחב בעתיד יסומנו בכוכבית.

“כולם מצפים למוות, אומר בַּרְוָוזִי. מעולם לא התעייף איש מלצפות למותו. ליסְסְן: מעת שעמד על דעתו, מצפה כל ילוד אישה לאותו הרף עין שבין הכרה לאין - ומבלי דעת הוא מכוון לרגע זה, יוּ נוֹ, את כל מהלך חייו ואת כל תכלית קיומו. יֶסְסֶר".

“זוהיר שלום, אתה בטח מופתע לשמוע ממני. אני אודה על האמת, גם אותי מפתיע שאני כותב לך. אמא סיפרה לי שהעבירו אותך לכלא השרון. היא עדיין מקפידה להתכונן לביקור החודשי אצלך, כמו ילדה לפני היום הראשון של החג".

“תירגעו. הייתי הבוקר אצל רופא השיניים, הלסת שלי רדומה ואני לא עומד לטרוף אף אחד. עוד יין? מישהו? את לא צריכה להביא לי. הנה, המלצרית קלטה אותי. מלצרית טובה". (מתוך “עיוורון")