דרור: "בוקר טוב ארז ביטון?"
ארז ביטון: "כן".
דרור: "אנחנו פה מהרדיו בשידור לגבי הראיון שלך על ההיעלבות שלך בנוגע לשואה של המרוקאים".
שי: "שלא מכירים בשואת המרוקאים".
דרור: "אז אנחנו נמצאים כאן שי, דרור, אורי והדר".
ארז ביטון: "אני מתנצל, איזה רדיו?"
שי: "103".
דרור: "103fm, אנחנו כבר דיברנו איתך פעם".
ארז ביטון: "יש כאן רעש אימים, אתה יכול לדבר יותר בקול?"
דרור: "אנחנו מדברים על הראיון שלך , אתה אומר 'אנחנו המזרחיים בגטו...'".
שי: "הראיון מתפרסם מחר, אבל היום יש כבר קטע מהראיון שבו אתה אומר: 'אנחנו בגטו שלא מתייחסים, יורקים עליו, הגיע זמן למהפך. וואוו, וואוו, וואוו".
ארז ביטון: "מה אתה אומר".
גוטליב: "זה מה שאתה אמרת".
דרור: "זאת הכותרת".
ארז ביטון: "זה מה שהעורך...?"
שי: "זה מה שאתה אומר, זה לא מה שהוא אומר".
ארז ביטון: "אני לא יודע, אולי הוא הוציא את זה מהקשרו. תגיד לי, איזה רדיו אתה?"
דרור: "103fm".
ארז ביטון: "(שר) 103fm"
דרור: "אתה יכול לכתוב על זה שיר".
גוטליב: "(שר) "רדיו ללא הפסקה".
ארז ביטון: "(שר) "רדיו ללא הפסקה".
שי: "אתה קצת מזייף, אין לך אוזן מוזיקלית".
ארז ביטון: "לא, מי זה? מי אדוני?"
דרור: "אנחנו שי ודרור, אורי גוטליב והדר לוי".
ארז ביטון: "אהלן שי ודרור, מה העניינים חבר'ה?"
שי: "טוב, טוב, טוב, ארז, טוב".
ארז ביטון: "וואלה, מה זה לשמוע אתכם על הבוקר".
שי: "תשמע, קראנו פה שירים מאוד יפים שלך".
ארז ביטון: "אז מה השאלה? חבר'ה, אתם...".
שי: "אנחנו לא יודעים מה השאלה, אנחנו בדרך כלל לא...".
ארז ביטון: "עוד לא, עוד לא הייתה שום התייחסות, מה זה בשידור חי?"
כולם: "כן כן".
דרור: "אנחנו בשידור".
ארז ביטון: "וואוו, אז קיבלתם סקופ ענק".
דרור: "מה הסקופ? עוד לא אמרת כלום".
ארז ביטון: "אז אם אפשר בקיצור, כי אני פה ממש בין אוטובוסים...".
שי: "לאן אתה נוסע?"
ארז ביטון: "קשה מאוד לשמוע גם אתכם ובטח גם אותי".
שי: "לאן אתה נוסע?"
גוטליב: "לא, אותך שומעים טוב דווקא".
ארז ביטון: "אז מה, חבר'ה? קדימה, שי דרור".
שי: "אז תגיד, יש טענות שאתם משתמשים בשואה לא בצורה שמכבדת את השואה...".
ארז ביטון: "אני אגיד לך מה עמדתי".
שי: "כן, בבקשה".
ארז ביטון: "יש נושאים, עם כל הכבוד, יש נושאים שהם לא לצחוק".
שי: "נכון".
ארז ביטון: "אחד הנושאים שהוא קודש...".
גוטליב: "כן".
גוטליב: "אוקיי".
שי: "יפה".
ארז ביטון: "הילדים שלי...".
דרור: "וליאור שליין ירד על זה שאתם אומרים 'גם לנו הייתה שואה'".
ארז ביטון: "כן, אבל למה להכניס את נושא השואה לתוך הדיון בכלל?"
שי: "אתם הכנסתם".
גוטליב: "אתם אומרים".
ארז ביטון: "לא, הוא העלה את זה, כאילו, הוא אומר, השואה אצל יהודי מזרח אירופה זה נושא לדמעות, אני לא מצטט אותו מדויק, ולגבי המזרחיים זה פלפל חריף".
שי: "מה?"
ארז ביטון: "עכשיו, אני רוצה להגיד לך, אשתי היא בת לניצולי שואה מיוון, מסלוניקי, ושם נספו 80 אלף איש נלקחו לאושוויץ".
גוטליב: "נכון, זה ביוון".
דרור: "אבל הוא צחק על מרוקו ועל עיראק, לא על יוון".
גוטליב: "נכון".
ארז ביטון: "לא, אבל גם, גם נלקחו גם מלוב וגם ממרוקו וגם מטוניס, הנושא...לכן אני אומר, בואו נוריד את השואה, נוריד אותו מהדיון בכלל".
גוטליב: "אז זהו, בואו באמת נוריד".
שי: "בוא נוריד".
גוטליב: "בוא נוריד".
שי: "אבל אתם מעלים את זה".
גוטליב: "אתם מעלים".
ארז ביטון: "לא, לא".
הדר: "לא מעלים, אני איתך, אני איתך".
דרור: "גם אני איתך".
שי: "אני לא איתך".
ארז ביטון: "לא, לא, אנחנו לא מזכירים את השואה בכלל".
הדר: "הוא הגיב לליאור שליין, הוא הגיב".
גוטליב: "אה, הוא הגיב".
הדר: "הוא הגיב".
שי: "אבל ליאור שליין, ואני מצטער שאני צריך לסנגר על ליאור שליין, אבל הוא לא זה שהעלה את נושא שואת יהודי מרוקו. הוא טוען שלהשוות את השואה הזאת לשואה...".
ארז ביטון: "לא, אני לא, חב'רה, אני לא העליתי, תשמע, דרור יקירי...".
שי: "לא, דרור זה...".
דרור: "אני דווקא שתקתי כבר דקה".
ארז ביטון: "דרור ושי...".
דרור: "ואורי והדר".
ארז ביטון: "אני שלחתי את הילדים שלי...".
שי: "והדר, כן, היא מזרחית".
ארז ביטון: "קצינים מבה"ד 1...".
דרור: "אתה אומר לא לצחוק על השואה".
ארז ביטון: "שלחתי אותם לפולין באהבה גדולה. אנחנו המזרחיים, למרות שלא באנו משואת מזרח אירופה...".
דרור: "כן, גם אנחנו סבלנו".
ארז ביטון: "אנחנו מתייחסים לגורל העם היהודי לעומק, ולפעמים אנחנו מגיבים רגשית חזק מאוד".
דרור: "ארז ביטון, תודה רבה, אנחנו חייבים לסיים".
ארז ביטון: "מה, כל כך קצר? חבר'ה, תמשיכו, להתראות".
התרעות פיקוד העורף