שנינו התחלנו לנבור בהם, ואני רואה שמדובר בחומר של הסופר אוורבוך-אורפז, כל הניירת שלו מהבית. ספרים, עיתונים, קטעי ראיונות. היה שם קטע ראיון שערך איתו יגאל סרנה, וכל מיני פתקים ודוחות רפואיים שלא נגעתי בהם. חיים שלמים של בן אדם זרוקים ברחוב ליד הפח בלי שום כבוד, וזה נגע בנו. לצערי לא אספתי את זה", הודה דוידוביץ'. "בנבירה שלנו בערימה הזו לא ראינו כתבי יד או מה שנראה כמו עיזבונות שלא התפרסמו. יכול להיות שהיו שם גם דברים כאלה, כי חלק מהדברים עמדו מתחת לצינור מזגנים שטפטף, וזה לא היה נראה כל כך טוב. אני לא יודע מי זרק את זה, אבל נדמה לי שגם כאשר נפטרים מחומר שכזה, יש דרך אולי קצת יותר מכובדת לעשות זאת, מלהניח את זה ככה על המדרכה", הוסיף דוידוביץ'.
"למשל מסמכים רפואיים, של כל אדם, לא רק סופר. במקרה של סופר, יכול להיות שבכל החומרים האלה, אולי יש משהו שכן יכול לעניין, ובכל זאת אפשר ללמוד משהו. אני מקווה שילדיו עברו על העיזבון. אני מקווה שאין פה זלזול בשימור התרבות, מה שהישראלים מאוד טובים בו". על הסופר אוורבוך-אורפז סיפר: "הספר הכי מפורסם שלו נקרא 'מסע דניאל', ספר באמת מומלץ, שקראתי לפני הרבה שנים ואני מתכוון לקרוא אותו שוב, ספר מקסים על מסע של מתבגר. הפוסט שפרסמתי על הסיפור עורר עניין. יגאל סרנה הגיב שהוא זוכר את הראיון איתו. אנשים שקראו את הסיפור שאלו את עצמם מי הוא ואם קראו משהו שלו, ואמרו לעצמם, אולי אני אלך לקרוא משהו שלו ואנשים שכן קראו נזכרו בדברים שלו. פרופסור זאב צחור הגיב ושאל מה יעשו ארבעת ילדיו ביום שאחרי, עם אלפי הספרים שלו, שאין להם דורש".
התרעות פיקוד העורף