כתבי פרנץ קפקא יישארו בישראל ויימסרו לשמירה בספריה הלאומית בירושלים – כך פסק היום (שני) בית המשפט העליון. מדובר בסופה של פרשה משפטית מורכבת בת שבע שנים, סביב עזבונו של ד"ר מקס ברוד, חברו של קפקא, שהלך לעולמו לפני כמעט 50 שנה. שורשי הפרשה לפני קרוב למאה שנה, אז נפטר קפקא, אחד מגדולי הסופרים של המאה ה-20. לפני מותו הורה לחברו הטוב, ד"ר מקס ברוד, סופר יליד פראג, לשרוף את כתביו, אולם ברוד לא מילא את בקשת חברו.
בשנת 1939 נמלט ברוד מכיבוש הנאצים לישראל, כשבאמתחתו כתבי קפקא. עם מותו בשנת 1968, הוריש את עזבונו הספרותי למזכירתו האישית, אסתר הופה, אך קבע כי לאחר מותה יעברו הכתבים יקרי הערך לגנזך לאומי. במהלך השנים מכרה הופה חלק מכתבי קפקא במכירות פומביות בחו"ל ואת היתר הורישה לשתי בנותיה.
הופה נפטרה ב-2008, אז החל המאבק המשפטי של הבנות מול הספרייה הלאומית. בית המשפט לענייני משפחה פסק כי תתמלא צוואתו של ד"ר ברוד והכתבים יועברו לספרייה. הבנות ערערו לבית המשפט המחוזי, שלא הפך את ההחלטה, ולאחר מכן לעליון. השופטים אליקים רובינשטיין, יורם דנציגר וצבי זילברטל, דחו פה אחד את הערעור, וקיבלו את עמדתו של מנהל העיזבון, עו"ד אהוד סול.
"ברי לנו כי ברוד לא רצה שעזבונו, על כל אשר בו, יימכר לכל המרבה במחיר, אלא ימצא מקומו הראוי בהיכל הספרות והתרבות", כתבו. "למרות רצונו של ברוד, לזכות בהכרה בארץ, היה עזבונו הספרותי מוטל במשך עשרות שנים כאבן שאין לה הופכין בכספות בנקים או כספות אחרות, ויש להצר על כך מאוד. על הספריה הלאומית לעשות כל שלאל ידה כדי לחשוף לציבור הרחב בישראל את יצירתו של ברוד שמא יזכה מקס ברוד במלאת יובל לפטירתו לתחיה ספרותית ראויה".
התרעות פיקוד העורף