אסנהיים הוא גיבור מיצוי הדין עם קופר. הוא עקב אחרי התגלגלות הפרשה באמצעות ריצוף כמעט אפרורי של עובדות, טקסטים טכניים, דיאלוגים משפטיים על ציר הזמן, פלוס פה ושם מילות מפתח כמו דמעות, סערת נפש, התרגשות, כאב, זעקה וכו'.
יתרונו של הספר הוא בתיעוד שיטתי מאוד של קווים מקבילים של טירוף, טיפול משטרתי עצל, יחס סביבה וקהילה, וקצת שמאלץ משל עצמו. למה לא. הלקח ברמה הציבורית הוא זיכויו של קופר, אחרי שהמשטרה חיפפה את חקירת מות שתי הנשים. והקלות הבלתי נסבלת שבה חזר לזירת הפשע שהיא חיי היום יום של כולנו.