הזמן - 1978. במנותק מהאירועים במדינה, בעקבות המהפך בשלטון ובזמן שיחות השלום עם מצרים, נער בן 15 משכונת מעוז אביב, תלמיד תיכון "ליידי דייויס", מרחף בעולם משלו ובדמיונו כי רב יוצא עם סברמן, גיבור העל הראשון בארץ האבות. הקומיקסאי והקריקטוריסט רב־העלילות אורי פינק, הוא הנער היצירתי דאז שעומד במרכז תערוכה, "כוחות־על, גיבורי על כמקור העצמה", שנפתחה במוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס בחולון ומוקדשת לנושא גיבורי העל.

אורי, איך, למה ומתי?
"נראה לי שמגיל שש קשקשתי לי כל מיני קומיקס מצחיקים כאלה. כשגדלתי ונהייתי קצת יותר רציני, נמשכתי לכיוון של גיבורי על, כשפתחו עיתון בשם 'גוד טיימס' ללימוד אנגלית דרך קומיקס. שלחתי לשם מה שציירתי. זה כנראה מצא חן בעיני המו"ל, דייויד הרמן, והוא הציע שננסה ללכת בכיוון של גיבור על ישראלי. כך נולד גיבור העל סברמן".



איזהו גיבור על?
"בעיני, פופאי, כמו רבים מסוגו, הוא לא גיבור על. גיבור על הוא מי שמאמץ לעצמו דמות נוספת ואיתה יוצא להילחם למען מטרה נעלה כלשהי. כך היה סברמן, משהו שהסב אלי לא מעט תשומת לב ולא רק מהארץ. אם כי לדעתי זה היה ממש גרוע. בהשראה של סטיב אוסטין וכאלה, ניסיתי לחבר שם את הקלישאות האמריקאיות עם המציאות הישראלית. מה שלא תמיד הולך".

איך זה מסתדר עם העיסוק שלך כקריקטוריסט, שבין השאר מצייר את הקריקטורה היומית במעריב?
"אולי זה נראה דומה, אבל למעשה מדובר בשני עיסוקים שונים. לכאורה, יותר קל לצייר קריקטורה, כשלא צריך לצייר 24 תמונות בשביל שנייה אחת. מה זה כבר ציור אחד. לכאורה, כלום. מצד שני קריקטורה יומית היא משהו מחייב יותר, גם יותר מאתגר בקטע החשיבתי, לעומת הקטע הביצועי בקומיקס, שם צריך לביים סצינות שלמות".

נראה שאף פעם לא לקחת יותר מדי ברצינות את עניין גיבורי העל וכבר ב־90' יצאת עם סופר שלומפר שלבוש בפיג'מה, היפוכו של גיבור העל. האם יש בו סממנים שלקוחים ממך?
"סופר שלומפר אומנם יצא ב־90', אבל אפשר לומר שהלך איתי לאורך כל הדרך, אולי ממחברות הציורים בכיתה ג'".

זה אתה?
"אני לא סופר, אבל יותר שלומפר. סופר שלומפר הוא במידה רבה פרודיה על גיבורי העל. אין לו מעשי גבורה, שסוחטים קריאות התפעלות של וואו כזה. זה מישהו שהוא בעיקר בשביל צחוקים".

כלומר, אם צחוקים, זה לא גיבור על קלאסי.
"גיבור על, במובן הקלאסי שלו, נלחם ברוע ובתופעות של חוסר צדק בעולם, לצד עיסוקו היומיומי. מכאן ג'יימס בונד, עם כל יכולותיו, הוא סתם גיבור. מה שהוא עושה, זאת למעשה העבודה שלו. אין לו זהות נוספת. גם הרקולס לא היה גיבור על. לא הייתה לו מטרה להילחם ברשע. הוא סתם היה חזק. זה לא כמו דן בר־און, שהדבקתי לו את הדמות של סברמן".

כאן מעלה פינק נקודה מעניינת נוספת: "כמה שלא נחפש, נגלה שגיבורי העל הם פטנט אמריקאי כמעט בלעדי. מעניין, אבל רוב המעצבים של גיבורי העל באמריקה הם יהודים, ולהם שילוב בין המוח היהודי לתמימות האמריקאית. כן, המוח היהודי. לכן ישראל היא המקום היחיד, חוץ מארצות הברית, שבו נעשים הכי הרבה ניסיונות ליצור גיבורי על. הרי תמיד יש פה איזו כמיהה למין משיח שיבוא ויציל אותנו".