גם הקריירה של קינקייד - סופרת תובענית יותר מסמית, היודעת, ולפעמים מחבבת מדי, לטוות עלילה - זוכה לפריחה. אליהן הצטרפו שתיים נוספות, שגם הן הוכרזו כסופרות גדולות כבר עם צאת ספרן הראשון: ג'ומפה להירי, שנולדה בלונדון להורים ממוצא הודי וגדלה ברוד איילנד בארצות הברית; והסופרת הניגרית צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה, שגם היא הופיעה ברשימת "20 מתחת ל־40". כל הסופרות האלו חולקות הצלחה פנומנלית, פרסים כמאן בוקר, אורנג' ופוליצר ואת הערכתו של הממסד הספרותי הכה לבן וכה גברי.
ג'מייקה קינקייד עדיין מסורה לפרויקט האוטוביוגרפי שלה. היא כתבה על אחיה שמת מאיידס, על אמה ועל האי שלה, אנטיגה. ואילו כוחה של צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה עולה. חפשו ביו־טיוב את "Between the Lines: Chimamanda Ngozi Adichie with Zadie Smith", שיחה של שתי האלילות השחורות האלו, ותלמדו על מערכת היחסים המורכבת ביניהן וגם משהו על כל אחת מהן; זיידי הבכירה אלגנטית ואינטליגנטית, צ'יממנדה מלאת עזוז, בוטחת בעצמה, אבל חצי מהזמן לא מבינה את שאלותיה של סמית בגלל מה שנראה כקשיי ריכוז. ובכל זאת הן מכירות זו בגדולתה של זו בנדיבות מחממת לב.
התרעות פיקוד העורף